שילר-לביא חיפויים בע"מ נ' קמינסקי

לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 19.7.18.

המבקשת טוענת כי בשל טעות לא נרשם מועד הדיון ביומנה ומשכך לא התייצבה לדיון שנקבע לאותו מועד. לטענתה, סיכויי הגנתה טובים (כמפורט בכתב ההגנה) ומשכך יש להורות על ביטול פסק הדין.

המשיב הגיב וטען כי אי ההתיצבות נבעה מרשלנות, כזו שבעטיה גם הוגשה התביעה. המשיב טען כי אין מקום להורות על ביטול פסק הדין וכי יש לחייב את המבקשת בהוצאות בקשה זו.

המבקשת השיבה לתגובה וחזרה על עיקרי טענותיה.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

פסק דין שניתן במעמד צד-אחד בשל היעדר המצאה כדין למבקש הוא פסק דין פגום מעיקרו הטעון ביטול מחובת הצדק "שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397 (1954); ראו גם: ע"א 5000/92 בן-ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994);