בן שמעון נ' כוכבי ואח'

1.רכבו של התובע, פיאט מס' רישוי 13-077-67 (להלן: "הפיאט"), נפגע וניזוק בתאונת דרכים שאירעה ביום 9/6/13, בחניון ציבורי המשרת מספר בניינים ברחוב ההגנה בנהריה (להלן: "התאונה").

בתאונה היה מעורב רכב מרצדס מס' רישוי 46-556-15 (להלן: "המרצדס"), שהיה נהוג על ידי נתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע").

במועד אירוע התאונה היה המרצדס מבוטח אצל נתבעת מס' 2 בפוליסת ביטוח אחריות כלפי צד ג' בשל נזקי רכוש.

2.לטענת התובע, התאונה אירעה באשמתו של הנתבע. לכן הגיש את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעים לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתאונה.

מכתב ההגנה שהגישו הנתבעים עולה כי הנתבע הודה, בכתב, באחריותו לאירוע התאונה, אולם לטענתם הנזק שנגרם לפיאט כתוצאה מהתאונה קטן בהרבה מהנזק לו טוען התובע. עוד נטען על ידי הנתבעים, כי מספר ימים לאחר אירוע התאונה היה הפיאט מ עורב בתאונה נוספת, שאת נזקיה הוא מנסה ליחס לתאונה נשוא תיק זה.

3.ראוי לציין, כי למרות ההודאה באחריותו לאירוע התאונה, המשתמעת מכתב ההגנה, הרי שבמהלך הדיון בפניי התכחש הנתבע להודאתו באחריות.

לאחר שבחנתי את העדויות ואת שאר הראיות שהובאו בפניי, לרבות מוצג ת/1, אני קובע כי התאונה אירעה באשמתו הבלעדית של הנתבע ולכן על הנתבעים לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה.

למניעת ספיקות הנני להבהיר, כי לא נעלמה ממני טענת הנתבע, בעדותו בפניי, כי אינו חתום על מוצג ת/1 וכי הכתוב בכתב ידו באותו מסמך "זה זיוף", אולם אין אני מאמין לו ואני דוחה את טענתו זו.

4.בכתב התביעה נטען ע"י התובע כי הנזקים שנגרמו לו, כתוצאה מהתאונה, מסתכמים בסכום של 16,079 ₪, כמפורט בסעיף 11 לכתב התביעה.