ת"ק 6609-12-14 הפנר נ' מויאל

לפני תביעת פח אל פח בגין נזקי תאונה מיום 6.6.14 בה מעורבים כלי הרכב של הצדדים. 

לכל אחד מהצדדים גרסה משלו באשר לאופן התרחשות התאונה.

לטענת התובע בעת שנסע בנתיב נסיעתו ברח' משכית, רכב של הנתבע הגיח מחניון שהיה מימין לנתיב נסיעתו, ועל אף שהיה לו תמרור של עצור ותן זכות קדימה, הנתבע לא נתן לרכב של התובע זכות קדימה ופגע בחלקו האחורי שמאלי של רכב התובע. לטענת התובע רכבו ניזוק קלות בדלת ימין אחורית, כנף ימנית אחורית ובפגוש אחורי. התובע טוען כי הנתבע הודה כי פגע בו אך לטענתו, לא הרגיש.

לכתב התביעה לא צורף דו"ח שמאי. התובע צרף לתביעתו הצעת מחיר מיום 15.6.14 המפרטת עלויות תיקון פינה למגן אחורי, יישור ותיקון כנף אחורי ימני, תיקון ויישור דלת אחורית ימנית בחלקו האחורי פחחות וצבע בסך 2,360 ₪, וכן תמונות של הנזק הנטען לרכבו בתאונה. בתמונות אלה נראים סימני שריטות לאורך החלק התחתון של הדלת אחורית ימנית והכנף האחורית ימנית לכיוון הגלגל. לא צורפו לכתב התביעה תמונות של פגיעה בפגוש האחורי, כפי שנטען בכתב התביעה.

הנתבע כפר בקיומה של תאונה וטען כי לא היה מגע בין כלי הרכב. לגרסת הנתבע, רכבו יצא מהחניה מימין לרח' משכית, וכשראה את רכב התובע נוסע במהירות עצר את רכבו, ברגע האחרון לפני התנגשות מבלי שהיה מגע בין כלי הרכב. הנתבע כופר גם בנזק הנטען בכתב התביעה, וטוען כי אילו היה רכבו פוגע ברכב התובע, היה רכב התובע מתהפך או שרכבו היה נשרט לכל אורכו. כן טען הנתבע כי לאור גובה רכבו, הפגיעה לה טוען התובע אינה אפשרית. לטענת הנתבע רכבו לא ניזוק.

הצדדים העידו בפניי וחזרו על גרסתם, וכן הדגימו את אופן התרחשות התאונה במכוניות צעצוע, איש איש לגרסתו.

בדיון הציג התובע תמונות מזירת התאונה (סומנו ת/1-ת/4ׂ) מהן עולה כי הרח' בו נסע רכב התובע הינו דו סטרי עם שני נתיבים, כאשר הנתיב הימני משמש לחנייה והשמאלי לנסיעה. בתמונה אחרת נראה רח' משכית ממנו יצא רכב הנתבע יש בו פס עצירה על הכביש וכן תמרור עצור. מתמונות ת/3 ו-ת/4 עולה כי ליוצא מרח' משכית טווח ראיה רחב של התנועה.

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים, באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחנתי את עדויות הצדדים ואת כל הראיות שהוצגו בפני בנוגע לנסיבות התאונה. בחנתי את כתבי הטענות, את מיקום הפגיעה ברכב התובע ואת תמונות זירת התאונה. לאחר ששקלתי את מכלול העדויות והראיות שהוצגו בפני, ואל נוכח נטלי ההוכחה - מצאתי לנכון לקבל את גרסת התובע באשר לנסיבות התאונה, כמסתברת יותר מאשר גרסת הנתבע, לפיה לא היה מגע בין שני כלי הרכב.

התובע העיד כי ראה את רכב הנתבע יוצא ממגרש החנייה לכיוון דלת רכבו, כשהוא חוצה את הנתיב בו נסע ו"שבר" קצת שמאלה. הנתבע בעדותו לא ידע לומר כי אם בכיוון נסיעתו היה שלט עצור, ורק לאחר שהוצגה לפניו זירת התאונה ב"גוגל" במחשב בית המשפט אישר כי היה שלט עצור ברח' ממנו יצא, והוסיף "עצרתי אבל אולי הייתי צריך לעצור לפני". עדות זו של הנתבע, יחד עם תוואי הכביש בו ארעה התאונה ומיקום הפגיעה ברכב התובע, יש בה לתמוך בגרסת התובע לפיה רכב הנתבע יצא מימין לרח' בו נסע רכב התובע, עת שחלקו האחורי של רכב התובע היה לפניו, ופגע ברכב התובע. ברח' ממנו יצא רכב הנתבע יש פס עצירה על הכביש וכן תמרור עצור. רכב התובע, על פי עדות התובע והתמונות שצורפו לכתב התביעה, נשרט בצדו האחורי ימני מהדלת האחורית לכיוון הכנף. מיקום וסוג זה של הפגיעה ברכב התובע, יש בו לתמוך במסקנה לפיה רכב הנתבע, אף אם עצר, לא נתן זכות קדימה לרכב התובע וגלש לנתיב נסיעתו של התובע עת שחלקו האחורי של רכב התובע היה מולו וגרם לתאונה.