שושני נ' דוד

עניינה של התביעה שלפניי, נזקי רכוש שנגרמו לתובע, כתוצאה מתאונת דרכים בה היו מעורבים הוא, כשהוא נוהג על אופניים חשמליים והנתבע, כאשר הוא נוהג על אוטובוס זעיר, המשמש כרכב הסעות.

התובע הגיע לצומת כשהוא רכוב על אופניו. התובע ביקש לפנות שמאלה בצומת.

אחרי התובע נסע הנתבע, כאמור, כשהוא נוהג ברכב הסעות.

הנתבע החל בפניה ולטענתו, בסמוך לאחר שהחל בפניה, כשהוא במרכז הצומת לאחר שחלף על פני חלק ניכר מהצומת, אף לאחר שהחל בפניה עוד טרם הגיע לכניסה לצומת (בהתאם לשרטוט שצירף התובע), פגע בו רכב ההסעות והטיח אותו לכיוון שוליו של הכביש, מן העבר השני של הצומת, כאשר התובע מאבד בשלב זה את הכרתו.

התובע אינו זוכר את אופן התרחשות התאונה, שכן לא הבחין ברכב הנתבע כשהוא מתקרב ולאחר התאונה איבד הכרתו, אלא שיודע לומר מה היה כיוון נסיעתו, לפי יעד נסיעתו, מקום עבודתו, אליו נסע פעמים רבות. כן יודע התובע לומר, כי נכנס לצומת כשהוא פנוי.

התובע ידע להעריך מה היה כיוון נסיעתו של הנתבע, לא כיוון שהבחין בו בעת שהגיע לצומת מאחורי התובע, אלא לפי מיקום הפגיעה, העובדה שהצומת לפניו היה פנוי ומקום עצירת רכב הנתבע והאופניים לאחר שהוטחו.

הנתבע טוען, כי נסע בכביש אחרי התובע. כיוון נסיעתו של הנתבע היה ישר והוא הבחין בתובע כשהוא נוסע בשולי הכביש.

לטענת הנתבע, לפתע פנה הנתבע שמאלה, על עבר רכבו של הנתבע. הנתבע בלם מיידית והסיט את רכבו שמאלה על מנת לנסות ולמנוע את הפגיעה, אך לא הצליח להימנע מפגיעה בתובע. רכבו של הנתבע נעצר לאחר שהרכב פנה שמאלה, אל נתיב הפניה שמאלה מתוך הצומת.

רכב הנתבע נפגע בחלקו הימני קדמי, כאשר התובע אף הוטח לעבר שמשתו הקדמית של המיניבוס, שאף היא נסדקה כתוצאה מעוצמת הפגיעה.

הנתבע תמך טענותיו בעדותו של עד ראיה, אשר נסע בנתיב הנסיעה הנגדי, מצדו האחר של הצומת.

עד הראיה ראה את התאונה במלואה ובהתאם לגרסתו, התובע התפרץ לפתע לכביש, כאשר הנתבע בולם וסוטה שמאלה על מנת להתחמק מהתאונה, אך לא הצליח למנוע את הפגיעה.

לאחר ששמעתי את העדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי אין להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע.

התובע טוען, כי התאונה התרחשה כשהאופניים היו כבר במרכז הצומת, כך שהיה על הנתבע להבחין בו וליתן לו זכות קדימה.