ת"ק 65812-12-15 נגר נ' אוטו דיל - מכירות רכב 1997 בע"מ

עיון בתיק ביהמ"ש מלמד כי החלטתי מיום 8.3.16, בה נקבע כי על הנתבעת להגיש כתב הגנה לא יאוחר מיום 25.4.16, נמסרה לנתבעת כדין.

בהחלטתי המאוחרת מיום 31.3.16 ראיתי להורות כי כתב ההגנה יוגש במועד מוקדם מזה, לא יאוחר מיום 18.4.16. ואולם, עיון בתיק ביהמ"ש מלמד כי אין אינדיקציה האם החלטתי המאוחרת נמסרה לידי הנתבעת כדין. הגם שכך, בין לפי ההחלטה המוקדמת שנמסרה כדין ובין לפי זו המאוחרת, המועדים הנקובים בהם להגשת כתב ההגנה, חלפו בינתיים.

תקנה 10 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, קובעת: "נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד שנקבע לכך, ייתן בית המשפט פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד. אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, להזמין את בעלי הדין לטעון את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם גם אם לא הוגש כתב הגנה כאמור".

נוכח האמור, בהתחשב בכך שלא הוגש כתב הגנה, ומשלא מצאתי כי מן הצדק לקבוע אחרת, ניתן בזאת פסק דין לטובת התובע, על מלוא הסכום הנקוב בכתב התביעה בסך 1,000 ש"ח, אשר ישולם על ידי הנתבעת תוך 30 יום מהיום, אחרת - יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.

באשר לבקשת התובע כי פסק הדין יתייחס לתביעה לגופה, בנסיבות העניין אינני סבור כי יש מקום לעשות כן. זאת, מאחר שלא זו בלבד שעמדת הנתבעת אינה מונחת בפניי, ועל כן מכלול הנסיבות והשיקולים המנחים לפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפרת חוק התקשורת על ידי משלוח דבר פרסום אסור, אינם פרוסים בפניי (ראה והשווה: רע"א 2904/14 גלסברג נ' קלאב רמון בע"מ; רע"א 1954/14 אילן חזני נ' שמעון הנגבי), אלא שדומה כי היריעה אינה צריכה לכך בשים לב למהות הבקשה המונחת להכרעה.

הדיון הקבוע ליום 10.5.16, בטל בזאת.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים, ותסגור ההליך ברישומיה.