ת"ק 65811-12-15 נורי נ' מארס אינפורמיישן-מרכז שירות בע"מ

התובע רכש מחשב מחברת לנובו (ישראל) בע"מ (לנובו).

לאחר מספר חודשים התקלקל המחשב.

התובע פנה ללנובו וזו הפנתה אותו לנתבעת שהיא מעבדה לתיקון מחשבים מטעמה.

התובע מלין על-כי בעת התיקון במעבדה פוּרְמט המחשב ונמחק ממנו חומר רב . יתרה מכך, המחשב תוקן רק לאחר שהובא למעבדה עוד פעמיים נוספות ורק בפעם השלישית אותרה וטופלה התקלה.

הנתבעת משיבה כי היא פועלת כקבלן משנה של לנובו בהתאם לכללים ולנתונים שזו מוסרת לה. לטענתה לנובו מסרה לה כי הלקוח נתן הסכמתו לפירמוט המחשב. הנתבעת מוסיפה כי הפירמוט היה נדרש משום שהתובע לא מסר לא את הסיסמא למחשב, וכי ממילא נכתב בתעודת המשלוח ובכתבי האחריות כי התיקון עלול לגרור לאבדן מידע ועל הלקוח לגבות את כל המידע שבמחשבו. בכל הנוגע לתיקון מסבירה הנתבעת כי כבר בתיקון הראשון הוחלף כרטיס רשת, וכשחזרה התקלה על עצמה החליפה (בפעם השלישית) את התושבת והתקלה נפתרה.

התובע מעיר כי לא נמסר לו מראש שעליו לגבות את המחשב והוא אף השמיע בדיון את שיחתו עם נציג לנובו שהפנה אותו למעבדה ולא הורה לו לגבות את המידע שבמחשב. תעודת המשלוח ניתנה לו במעמד מסירת המחשב ובמועד זה כבר לא יכול היה לבצע גיבוי.

שמעתי את הצדדים ומצאתי לקבל את התביעה.

במהלך הדיון טענה נציגת הנתבעת כי אם לקוח אינו מוסר למעבדה את קוד המחשב רשאית המעבדה למחוק את תוכנו ולפרמט אותו. עמדה זו אינה סבירה בעיני. המידע שעל המחשב הוא בעל משמעות ללקוח ולא ניתן למחוק אותו ללא הסכמתו. אם המחשב היה נעול היה על הנתבעת להתקשר ללקוח ולקבל את הקוד. הטענה שהמחשב תוקן בשעות הלילה (כפי שטענה הנציגה בדיון) אינה פוטרת מאחריות שכן ניתן להמתין לשעות הבוקר ואין צורך למחוק את המידע בכוח.

הנתבעת מבקשת להעביר את האחריות למחיקה ללנובו וטוענת כי זו מסרה לה שהתובע נתן הסכמתו למחיקת המחשב. טענה זו לא הוכחה, אין ראיה לאישור שכזה והתובע הכחיש כי נתן הסכמתו. אם אכן לנובו מסרה לנתבעת בטעות שהתובע הסכים למחיקה על הנתבעת לבוא בטענות ללנובו ולא לתובע.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי ממילא אין כל אחריות לאבדן המידע שכן בכתב האחריות שצורפה למחשב ובתעודת המשלוח שניתנה בעת מסירת המחשב לתיקון נכתב שעל הלקוח לגבות את המידע שבמחשב. אינני מקבל טענה זו. לא ניתן לצפות מלקוח שיקרא את כל סעיפי כתב האחריות בכל תיקון של המחשב. תעודת המשלוח אמנם מציינת מפורשות ובאותיות בולטות כי על הלקוח לגבות את המידע אולם – כפי שטוען התובע בצדק – היא נמסרת ללקוח רק לאחר שכבר נתן את המחשב לתיקון ואינה מאפשרת לו לגבות המחשב מראש. הואיל והמידע שעל המחשב חשוב ללקוח לא ניתן להסתפק במסמכים שמצורפים בעת רכישת המחשב או בתעודה שניתנן אחרי שהמחשב כבר נמסר לתיקון ויש להבהיר ללקוח בעל-פה ומראש שעליו לגבות את המידע. במקרה זה שמיעת השיחה שבין נציג לנובו לבין התובע מלמדת כי לא נאמר לתובע שעליו לגבות את המחשב. עם-זאת, מצאתי שהאחריות בעניין זה מוטלת, לכאורה, על לנובו שעמדה בקשר עם הלקוח ולא על הנתבעת.

אשר לתיקון המחשב שלוש פעמים – טעויות בתיקון תקלות עלולות להתרחש וכפי שהראתה הנתבעת כבר בפעם הראשונה הוחלף כרטיס התקשורת. לא כל טעות בתיקון מטילה אחריות על המעבדה. עם זאת שמעתי את דברי התובע כי בתיקון השני בוצע תיקון זהה לתיקון הראשון – והדברים אף נאמרו לו על ידי הטכנאי למרות שהסביר לו שהתיקון כבר נעשה – ודומה כי לפחות את התיקונים מבין השלושה היה מיותר.

על-יסוד כל אלו מצאתי כי הנתבעת לא פעלה כמעבדה סבירה, היה עליה להודיע ללקוח כי בכוונתה לפרמט את המחשב ולבחון היטב את המחשב טרם מסירתו ללקוח לאחר התיקון השני.

סיכום

התביעה מתקבלת.

בהתחשב בנתונים השונים נפסק פיצוי בסך 1,900 ₪ המשקף את אבדן המידע, את הימים שבהם שהה ללא מחשב, ואת זמנו של התובע כדי לתקן את המחשב ואת טרחתו בגין התביעה.

הפיצוי ישולם בתוך 30 ימים מיום שיומצא פסק הדין לנתבעת ולאחר מועד זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.

הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 15 ימים מיום שיומצא להם פסק הדין.