ת"ק 6553-04-16 סלבודקין נ' בן אפרים ואח'

אין חולק כי משנפגע רכב התובע בהיותו הרכב הראשון בשיירה להיפגע, הרי שזכאי הוא לפיצוי בגין נזקיו, והמחלוקת נטושה למעשה בין הנתבעים לבין עצמם, שכן הנתבע 1 טוען כי הרכב בו נהג נהדף אל רכב התובע ע"י הרכב הנהוג ע"י הנתבע 3, בעוד שהנתבע 3 טוען כי הצטרף אל תאונה קיימת לאחר שרכב הנתבע 1 פגע תחילה ברכב התובע ורק לאחר מכן פגע רכב הנתבע 3 ברכב הנתבע 1.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, ומתוך מצרף הראיות והנסיבות כפי שבאו בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי עדיפה עליי גרסת הנתבעים 3 ו-4 באשר לאופן התרחשות הנזק, על פני גרסת הנתבעים 1 ו-2, ולפיכך יש לקבוע כי תחילה פגע רכב הנתבע 1 ברכב התובע ורק לאחר מכן הצטרף רכב הנתבע 3 לתאונה הקיימת ופגע ברכב הנתבע 1 בחלקו האחורי.

בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

3.מקובלת ומהימנה עליי עדותו של התובע באשר להתרחשות ולפיה בעת שהיה בעצירה קיבל פתאום מכה חזקה, כתוצאה ממנה נהדף מעט קדימה, ולאחר כמה שניות קיבל מכה נוספת לא כל כך חזקה, עדות אשר המסקנה הנובעת ממנה הינה כי הנתבע 3 אכן הצטרף לתאונה שארעה תחילה בין התובע לבין הנתבע 1 בלבד.

התובע העיד באופן עקבי, ברור, פשוט וחד משמעי כי הרגיש שתי מכות, זאת החל מתיאור הדברים בכתב התביעה, וכך גם בעדותו הספונטאנית ומשנחקר בדיונים שהתקיימו, לרבות בתשובה לשאלה פוזיטיבית האם יכול להיות שרק שמע את המכה הראשונה, שאלה לה השיב ברורות כי קיבל מכה ועוד מכה. התובע אף העיד כי לא שוחח עם הנהגים לאחר התאונה, עובדה התומכת בעצמאותה של עדותו ובהיותה בלתי מושפעת.

לא שוכנעתי בניסיון הנתבעת 2 להציג את התובע כמי שאינו זוכר את שארע נוכח פגיעתו בתאונה, כאמור, עדותו היתה ברורה, ישירה, לא מתחמקת ולא מבולבלת. לא ניכר כי פגיעתו היתה כה קשה והתובע העיד כאמור במספר הזדמנויות באשר לארע ולא נתגלו כל סתירות או בקיעים בעדותו.

4.הן עדותו של הנתבע 1 והן עדותו של הנתבע 3 לא היו קוהרנטיות בנקודה כזו ואחרת עם עדות התובע.

באשר לנתבע 1 הדבר נוגע לטענתו כי סמוך להתרחשות התאונה החל האור ברמזור להתחלף לירוק והרכבים לפניו החלו בנסיעה, ולפיכך הגיע למקום בנסיעה, בעוד שהתובע בעדותו עמד על כך שהיה בעצירה מלאה כשהרמזור עדיין אדום בעת שארעה הפגיעה.

באשר לנתבע 3 הדבר נוגע לטענתו כי התאונה לא ארעה לפני רמזור אלא בין שני הצמתים כשרכב התובע נתקע בדרך באופן פתאומי, וכי מלבד הרכבים המעורבים לא היו עוד רכבים, בעוד שלפי עדות התובע התאונה ארעה בעצירה לפני רמזור אדום כשלפניו עמדו שלוש מכוניות.