ת"ק 65345-11-15 בן יעקב נ' משטרת ישראל-מרחב דוד

מבוא: 

1.לפניי תביעה כספית-נזיקית, על סך 17,000 ₪, בגין עיכוב שווא, פגיעה בפרטיות וייחס משפיל מצד שוטרי משטרת ישראל בעקבות אירוע שהתרחש ביום 29.4.14 בסמוך להר ציון בירושלים.

טענות התובע בקצירת האומר:

2.התובע, אזרח ישראל, יליד 1968, נשוי ואב לשלושה ילדים, תושב 'אש-קודש' שבגוש שילה בשומרון, עובד למחייתו בהובלות. ביום 29.4.14 בשעות אחר הצהריים סיים התובע להוביל רמקולים לצורך אירוע שהתקיים באותו ערב בעיר העתיקה בירושלים בשם "סיבוב שערים". התובע פרק את הרמקולים ברחבת 'הכותל המערבי' לאחר שערכו לו בידוק בטחוני ויצא משם בשעה 16:30 בליווי פועל שעבד עימו לצורך ביצוע הובלה אחרת שנקבעה לשעה 17:00. ביציאה ממתחם 'הכותל' בסמוך ל-'הר ציון' הורו לתובע שני שוטרי משטרת ישראל לעצור את רכבו. התובע עצר את רכבו ובהסכמתו ביצעו השוטרים פעולות זיהוי וחיפוש ברכבו.

3.במהלך החיפוש נמצאה סכין יפנית חלודה המשמשת את התובע בעבודה. כמו כן, נמצאו ברכב סטיקרים של ארגון להב"ה. לאחר דין ודברים וקבלת הוראות מתחנת המשטרה הוחלט לעכב את התובע ולהובילו לחקירה בתחנת 'הקישלה' בעיר העתיקה. כל הפצרות התובע, כי ישחררוהו עלו בתוהו והתובע הובל לתחנת המשטרה שם המתין לדבריו כשעתיים עד שקצין החקירות בדק את פנקס החשבוניות-קבלות של העסק שלו ומדבקות הפרסום של בית העסק ולאחר שהתייעץ עם חוקר אחר שחרר אותו. התובע לא עבר חקירה ותשאול מסודרים. לדבריו, עסקינן בעיכוב לא מוצדק של כשלוש שעות.

4.התובע טוען, כי לא קמה עילה חוקית לעכבו ומשכך, עסקינן בעיכוב שווא. כמו כן, טוען התובע, כי לא קמה עילה להורות לו להתלוות לשוטר לתחנה. בנוסף, טוען התובע, כי נציגי הנתבעת הפרו הוראת ופקודת המטה הארצי, המורה לבכר זימון מסודר על פני עיכוב לצורכי חקירה. בנוסף נטען, כי השוטרים החרימו את הטלפון הנייד בניגוד לדין וכן, טען לייחס משפיל ומבזה על ידי קצין החקירות ששחרר אותו ופטר אותו במילים "עוף מפה". בנוסף, טען התובע לפגיעה בשמו הטוב ונזקי ממון בדמות אובדן שעות עבודה.

טענות הנתבעת בקצירת האומר:

5.הנתבעת מכחישה הנטען על ידי התובע וטוענת, כי ביום 29.4.14 בשעה 17:35 נצפה התובע על ידי שני שוטרי משטרת ישראל נוסע ברכב לבן מסוג טויוטה מ.ר. 80-104-27 שעורר את חשדם וזאת בשל העובדה שבשעה שנהג הרכב הבחין בשוטרים לפי התרשמותם ניסה להתקדם ולהיצמד לאוטובוס אשר היה לפניו בניסיון לחמוק מהם. לאור החשד שעלה מהתנהגותו המתוארת של הנהג, הוחלט לעצור את הרכב לשם בדיקה. התובע נשאל האם הינו מחזיק ברכב חפצים אסורים וענה בשלילה. לאחר קבלת הסכמת התובע בוצעה בדיקה ברכבו. מבדיקה ברכבו נמצאו סכין יפנית וסטיקרים של ארגון להב"ה. התובע טען בפני השוטרים כי הסכין משמשת אותו לצורכי עבודתו כמוביל ואילו הסטיקרים שייכים לאשתו. כמו כן, מסר כי הסיע ברכבו משתתפים של טקס "סיבוב שערים". בשלב זה הוחלט לעכב את התובע ולזמנו לתחנה וזאת בחשד לעבירת אחזקת סכין אסורה. בחיפוש שנערך לתובע בתחנת המשטרה נמצא גם סכין 'לדרמן' כסופה. לאור זאת, הוחלט על העברת התובע להמשך טיפול מחלקת החקירות. בסופו של דבר לאחר המתנה קצרה הוחלט שלא לחקור את התובע והתובע שוחרר ולא נפתח תיק חקירה על שמו. הנתבעת טענה, כי שוטריה פעלו על פי הוראות הדין והנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.1109 בדבר מדיניות חקירה ותביעה בעבירות של החזקת אגרופן או סכין, התשס"ז-2007.