ת"ק 64914-11-16 כהן נ' א.ג.ש ייעוץ פיננסי בע"מ ואח'

לפני תביעה על סך 4,000 ₪ בה טוען התובע כי על הנתבעים לפצותו בגין הודעות פרסומת שנשלחו למכשיר הטלפון הסלולרי שלו.

הנתבעים מכחישים כי הודעת הפרסומת נשלחה מהם ועל ידם ואף טוענים להיעדר יריבות בין התובע לבין הנתבע 2 (שבכתב התביעה נטען כי הוא בעליה ומנהלה של הנתבעת 1).

כבר בפתח הדברים ייאמר כי שוכנעתי שדברי פרסומת, כמובנם בחוק התקשורת (בזק ושידורים) (להלן: "החוק") נשלחו לטלפון הסלולרי של התובע.

עוד הוכח כי לא התובע עצמו הוא שפנו לנתבעים בעקבות קבלת דבר פרסומת זה, אלא שפנה לחברת ספאם אוף והיא זו שערכה את הבדיקות שמצאה לנכון לערוך בטרם הוגשה התביעה.

נציג מטעם חברת ספאם אוף לא התייצב לדיון ולא העיד (ולא נחקר) על הפעולות שבוצעו לשם גיבוש הנתונים העומדים ברקע טענות התביעה.

תוזכרנה אף קביעות בית המשפט בת"ק 38925-04-16 (כב' הרשם הבכיר כרמלי), כי אין מחלוקת כי "מפרסם" הוא גם מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו – ויתכן כי במקרה דנן המדובר בנתבעת. ואולם, כדי לחייב מפרסם בפיצוי נדרש כי משלוח ההודעה יהיה ביודעין בניגוד להוראות החוק (סע' 30א(י) לחוק).

בענייננו לא מצאתי שהוכח כי הנתבעת היא מי ששלחה את ההודעה באופן ישיר אל התובע - מאחר שהתובע לא נכנס לקישור עצמו בהודעה, ולא הוכחו נסיבות משלוח ההודעה לתובע (גם אם מדובר בהודעה שלכאורה מפרסמת את עסקיה של הנתבעת) הרי שאני מוצא שלא מתקיים רכיב ה"ביודעין" הנדרש לצורך חיוב הנתבעת בפיצוי.

התובע ביקש לסמוך טענותיו, בין היתר, על פסק דינו של כב' הש' חבקין (ת"ק 20936-08-15, בית משפט לתביעות קטנות תל אביב, פס"ד מיום 3.4.16) במסגרתו, כך נטען, הוכח כי הודעות כדוגמת אלו שנשלחו לתובע נשלחו על ידי הנתבעים שלפני. לא מצאתי כי ניתן יהיה לסמוך ההכרעה במחלוקת שלפני על קביעות עובדתיות של מותב אחר – קביעות אשר נקבעו לאחר ששמע אותו מותב ראיות והתרשם מעדים. ממילא אין מדובר בהלכה מחייבת או מנחה ואף לא במצב בו מתקיים השתק פלוגתא.

נוכח תוצאה זו איני נדרש להביע דעתי באשר לשאלת מעורבותה של חברת ספאם אוף בהליך והאם די במעורבות זו על מנת שתידחה התביעה (מנימוקי בית המשפט בת"ק 12510-11-16, שמצא כי יש במעורבות זו כדי לעקוף את הוראות חוק בתי המשפט באשר לתביעות המוגשות על ידי חברות). יוזכר רק כי פסיקה זו אינה יחידה וכי מנגד קיימות גם פסיקות סותרות, וכי ככל הנראה מצויה שאלה זו לפתחו של בית המשפט המחוזי אשר יתכן שהכרעתו תוכל לסייע במקרים דומים בעתיד. יוער, עם זאת, כי אם יתברר שחלקה של חברת ספאם אוף אינו מתמצה רק בסיוע בהכנת ובעריכת התביעה ובשותפות בפיצוי שייפסק, וכי החברה מתחייבת גם להשתתף בהוצאות התובע ככל שיושתו כאלה (וכפי שנטען בדיון על ידי הנתבעים) הרי שיש בכך כדי לחזק את הטענה שמדובר בשותפות סמויה בין חברת ספאם אוף לבין התובעים בפועל ולתמוך במסקנות כב' הש' גרובס בת"ק 12510-11-16 הנזכר לעיל.

התביעה נדחית.

התובע יישא בהוצאות הנתבעים בסך 300 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.