צברי נ' איילון חברה לביטוח ואח'

בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 25.5.15 שבה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבע 2 שהיה מבוטח אצל הנתבעת 1. התובע עותר לסכומים הבאים:

1. נזק לרכב על פי חוות דעת שמאי בסך של – 4,775 ₪

2. שכר טרחת שמאי בסך של – 590 ₪

סך הכל– 5,365 ₪

התובע טען שנסע בכניסה לנתניה ברחוב הרצל בכביש בו שלושה נתיבים כאשר הוא נסע בנתיב השמאלי מבניהם שהיה באותה עת מעט יותר פנוי מאשר הנתיבים האחרים. הנתבע נהג ברכבו במסלול האמצעי מבין השלושה ולפתע סטה שמאלה, פגע ברכב התובע והעיף אותו לעבר אי תנועה. לפי דברי התובע, כאשר שאל את הנתבע מה התרחש השיב הנתבע שרכב אחר "חתך" אותו ולכן הוא ברח לצד שמאל.

לנתבע 2 גרסה שונה, לפי טענתו התאונה התרחשה כאשר היו רק שני נתיבים בכיוון נסיעתם ובנקודה שבה הכביש מתרחב לשלושה נתיבים. לטענתו, הוא נסע במסלול השמאלי ביותר ובדיוק לפני התרחבות הכביש לשלושה נתיבים , לפתע רכב שנסע מקדימה "חתך" אותו והוא נאלץ ללחוץ על דוושת הבלם:

"ופתאום אני שומע שמישהו מאחור משפשף. עשיתי ברקס בזמן שלא לפגוע בו אז הוא פגע בי מאחור ושפשף אותי" (עמוד 3 , שורות 23-24).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1. כללית, העדפתי את גרסת התובע לעומת גרסת הנתבע בכל הנוגע לתאונה נשוא התביעה. דברי התובע היו משכנעים ועקביים.

2. שני כלי הרכב נפגעו בצדיהם. רכב התובע ספג נזק בחלקו הקדמי הימני ואילו רכב הנתבע ספג נזק בחלקו האחורי השמאלי לאורך הכנף האחורית והדלת האחורית. מיקום ואופי הנזקים מתיישבים עם טענת התובע. לו התובע היה מתנגש ברכב הנתבע מאחור, היה ניתן לצפות לראות נזק בחלקו האחורי של רכב הנתבע ובחלקו הקדמי של רכב התובע: לא כך הם פני הדברים. העובדה ששני כלי הרכב נפגעו בצדיהם מתיישבת יותר עם גרסת התובע.

3. באשר לנזקי התובע: התובע לא תיקן את רכבו אלא מכר אותו כעבור חודשיים מיום התאונה. לדבריו, בעת המכירה הרוכש ראה את דו"ח השמאי, והפגיעות ברכב נלקחו בחשבון בקביעת מחיר העסקה. לדברי התובע שווי הרכב בשוק היה כ – 33 אלף ₪ ואילו הוא נאלץ להוריד סך של כ – 6,000 ₪ ממחיר זה עקב נזקי הרכב בתאונה ועוד פגמים נוספים. התובע לא הציג בפני בית המשפט מסמכים התומכים בגרסתו אך דבריו היו משכנעים והגיוניים.