ת"ק 6474-05-14

1. בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 28.4.14 בין רכבו מסוג גולף (להלן: "הגולף") לבין רכב בו נהגה הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת" ו"הרכב", בהתאמה).

לטענת התובע התאונה אירעה בעת שהנתבעת יצאה מחניה בצד הכביש ופגעה בדלתות הגולף לאורך צדו הימני. לטענת התובע ניתן ללמוד על נסיבות התאונה ואחריות הנתבעת ממיקום הפגיעה בגולף וברכב הנתבעת אשר נפגע בחלקו הקדמי שמאלי בפינה.

2. הנתבעת הכחישה את אחריותה וטענה בכתב הגנתה כי במהלך נסיעתה בכביש התובע עקף את רכב הנתבעת משמאל וכאשר סטה חזרה לימין פגע ברכב הנתבעת בפינה שמאלית קדמית של רכבה.

3. לאחר שעיינתי בכל המסמכים שבפניי, לרבות בתמונות הנזק ותמונות מקום התאונה ולאחר שהתרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדויות התובע והנתבעת, שוכנעתי כי יש לקבל את התביעה, אם כי גם לתובע אחריות תורמת בשיעור של 15%, להתרחשות התאונה.

גם אם התובע לא זימן לעדות את העד אשר ציין את שמו במפורש בכתב התביעה (לטענתו, מאחר והוא מצוי בניתוח), עדין התרשמתי מעדותו כמהימנה יותר מעדות הנתבעת וגרסת הנתבעת אף אינה מתאימה כלל למיקום הנזקים ברכבים.

גרסת הנתבעת כאילו התאונה אירעה בעת שהתובע ניסה לעקוף את הרכב ולחזור לצד ימין אינה מתאימה ואינה אפשרית בהתייחס למיקום הנזקים. מיקום הנזק בגולף הינו באמצע הצד הימני כאשר ניתן לראות פגיעה מעיכה ואילו מיקום הנזק ברכב הנתבעת הינו בצד שמאלי קדמי בפינה באזור הפנס. אילו היה התובע אכן עוקף את הנתבעת, ברי כי לא היה נראה נזק של מעיכה באמצע צד ימין של הגולף שכן לא סביר שהתובע היה חוזר לצד ימין בטרם סיים את העקיפה וכאשר אפילו אמצע הגולף לא חלפה את רכב הנתבעת. אם גרסת הנתבעת הייתה נכונה, הייתה הפגיעה בגולף צריכה להיות מאחור ולא פגיעת מעיכה באמצע צידה הימני.

זאת ועוד, עיון בתמונת מקום התאונה מעלה כי ספק אם שני רכבים יכולים לנסוע במקביל בנתיב הנסיעה (גם על פי סיכומי נציג נתבעת 2, המדובר, לכל היותר, בנתיב וחצי). לפי גרסת הנתבעת, בעת הפגיעה הגולף היתה כבר במקביל לרכבה (לא במצב של ניסיון להידחק במקום צר לצורך עקיפה) ואף החל לחזור לצד ימין, בעוד שכאמור גרסה זו אף אינה אפשרית ביחס לרוחב נתיב הנסיעה הנראה בתמונה.

התרשמתי ממהימנות התובע אשר הודה בהגינותו כי לא ראה את רכב הנתבעת, אלא רק בעת התאונה. יחד עם זאת, אין בעובדה שלא ראה אותה חונה, או יוצאת מהחנייה, כדי לפגוע מהמסקנה שמיקום הנזקים תומך בכך שהתאונה ארעה בעת שהנתבעת הגיחה מצד ימין כשצידו הקדמי של רכבה מוטה שמאלה ופגעה בגולף אשר נסעה בכביש באותה עת.

4. יחד עם זאת, בנסיבות, מצאתי להטיל גם על התובע אחריות תורמת וזאת מכוח חובת הזהירות הכללית אשר חלה עליו כנהג. התובע הודה כי לא הבחין בנתבעת עד לרגע התאונה וסבורתני כי בנהיגה זהירה יותר היה צריך להבחין ברכב הנתבעת המנסה להשתלב בנתיב הנסיעה ולכל הפחות להסית את הגולף שמאלה בניסיון למנוע את התאונה.

בנסיבות העניין, אני מעמידה את אחריותו התורמת של התובע להתרחשות התאונה בשיעור

15%.