גופמן ואח' נ' ב.ד. גרייבר שירותי תיירות בע"מ

התובעים כולם מבקשים פיצוי בסך 30,000 ₪ בגין עוגמת נפש ,מהנתבעת.

הם הזמינו חופשה לפראג באמצעות הנתבעת.

כשהגיעו לשדה התעופה "בן גוריון", הודיעו להם שם, שמאחר והמטוס שאמור היה להטיס אותם לפראג הוחלף במטוס קטן יותר, אין עבורם מקום בטיסה.

הוצע להם לטוס לעיר ברטיסלבה ומשם לנסוע באוטובוס לפראג במשך 5 שעות.

הם לא הסכימו להצעה וחזרו לביתם מאוכזבים ועצובים.

כשפנו התובעים לנתבעת, זו לא הסכימה להחזיר להם את הכסף, והציעה להם חופשה אחרת בתוספת תשלום.

לאחר דין ודברים, הסדירה הנתבעת את יציאתם לחופשה לפראג ללא תוספת תשלום, מספר ימים לאחר המועד המקורי.

הנתבעת טוענת להגנתה, שככל שנגרם לתובעים נזק, לא הנתבעת אחראית לכך אלא חב' התעופה שאמורה הייתה להטיס את התובעים.

הנתבעת מוסיפה שהינה "סוכנת נסיעות" וככזו לא אחראית לתקלה .

הנתבעת מפנה לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (להלן: החוק), בו קיימת זיקה ישירה בין הלקוח ל"מארגן" או "מפעיל" הטיסה.

היא מפנה לסעיפים 2, 4, 6 ז לחוק.

הנתבעת מוסיפה, שהסדירה עבור התובעים, ללא תשלום נוסף, מלון חלופי שהתאים לתאריכי הטיסה החדשים שהוסדרו להם.

הנתבעת טוענת עוד, שהציעה לתובעים לפנות באמצעותה בכתב לחב' התעופה הרלוונטית ולבקש ממנה פיצוי, אך התובעים נמנעו מכך.

בדיון עצמו לא הסבירו התובעים מדוע הם תובעים את סוכנות הנסיעות ולא את חב' התעופה, בהתחשב בחוק.

גם סכום התביעה מופרך לגמרי, בוודאי כאשר משווים אותו לעוגמת הנפש, הנגזרת מהאופציה שהייתה לתובעים, לטוס לברטיסלבה ולנסוע משם באוטובוס מטעם חב' התעופה, לפראג (נסיעה של 5 שעות).