ת"ק 64555-11-15 אוכטרכט נ' שמו ואח'

1.בפני בקשה מטעם הנתבע 2 להתיר לו להיות מיוצג ע"י עו"ד חיצוני.

2.סע' 63 לחוק בתי המשפט [נ"מ], התשמ"ד-1984, קובע כי "(א) ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו...." (ההדגשה של הח"מ – ל.ש.ח).

הוראה זו נועדה, בנוסף להסדרים אחרים בחוק, לאפשר לבית המשפט לתביעות קטנות להיות בית משפט נגיש, פשוט, ויעיל הפוסק בסכסוכים אזרחיים בנוגע לסכומי כסף נמוכים

יחסית (ראה, לדוגמא, רע"א 292/93 אריה סרבון נ' אופק בע"מ, פ"ד מח (3) 177).

ומכאן, על ביהמ"ש להקפיד כי ההסדרים לעניין הייצוג ייושמו באופן שוויוני וסימטרי, ככל שניתן, כאשר "התרת ייצוג זה פוגעת הן במטרתו של בית המשפט לייעל ולקצר את ההליכים המתנהלים בבית המשפט לתביעות קטנות, הן במטרתו לפשט את ההליכים עבור האזרח מן השורה והצרכן הקטן, והן בעיקרון השוויון ובשמירת האיזון בין המתדיינים".

(רע"א 5711/08 פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ).

3.זאת ועוד, אם יותר הייצוג למבקש, וזאת בכדי לא להפר את השוויון בין הצדדים, ביהמ"ש יאפשר גם ליתר המעורבים להיות מיוצגים, דבר אשר יכול להביא להוציא הוצאה כספית לא מבוטלת בגין שכירת שירותיו של עו"ד, כאשר ייתכן ופנייתה מלכתחילה של התובעת לבימ"ש לתביעות קטנות נעשתה על מנת שלא תצטרך לעמוד בהוצאות אלו.

4.עיינתי בבקשת הנתבע 2 דנא ולא מצאתי בה נימוקים העולים כדי טעם מיוחד, כדרישת סע' 63 הנ"ל ומכאן שאיני מתירה את הייצוג.

זאת ועוד , לאור אופי התובענה הרי שבכל מקרה נדרשת עדותו של המבקש לצורך הכרעה בתובענה , ומשכך , יהיה עליו להתייצב לדיון הקבוע.