לוי נ' קסלר

לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 1/2/15, בירושלים.

1. במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה הייתה התובעת, בעלת רכב מ.ר. 10-226-14 (להלן: "רכב התובעת"). בזמן התאונה נהג ברכב התובעת מר אברהם פסו (להלן: "נהג רכב התובעת").

    

2. הנתבע נהג במועדים הרלוונטיים, ברכב הנושא מ.ר. 78-807-71 (להלן: "רכב הנתבע").

    

3. התובעת טענה בכתב התביעה, כי ביום 1/2/15, נסע רכבה במסלול האמצעי בשד' גולדה מאיר בירושלים כשרכב הנתבע נסע בנתיב השמאלי. נהג רכב התובעת הבחין כי בנתיב השמאלי בו נסע רכב הנתבע, הוצבו תמרורי אזהרה מפני חסימת הנתיב השמאלי, לנוכח עבודות שבוצעו במקום. נהג רכב הנתבע שלא הבחין בתמרורים בזמן, סטה ימינה לנתיב נסיעת רכב התובעת וכתוצאה מכך נגרמה התאונה, ולא ניתן היה למנוע את פגיעת רכב התובעת ברכב הנתבע.

    

4. לטענת הנתבע בכתב ההגנה, הוא נסע בנתיב השמאלי ושמר מרחק מהרכב שנסע לפניו. לנוכח חסימת הנתיב, עבר הרכב שלפניו לנתיב שמימין ואחריו עבר גם הנתבע לנתיב האמצעי לאחר שווידא כי אין מניעה לעשות כן. נהג רכב התובעת לא נתן דעתו לחסימת הנתיב השמאלי ולמעבר של כלי רכב מהנתיב השמאלי לימני, ולפיכך לא התאים את מהירות נסיעתו לדרך ופגע ברכב הנתבע מאחור.

    

5. הנהגים העידו בפני. נהג רכב התובעת העיד, כי נסע בנתיב השמאלי בכביש רמות לכיוון מרכז העיר, מאחורי רכב הנתבע, כאשר הבחין מבעוד מועד, כי נתיב הנסיעה השמאלי נחסם לנוכח עבודות גינון במקום, ועבר לנתיב שמימינו. נהג רכב התובעת העיד, כי בתוך שתי שניות (כלשונו), בלם רכב הנתבע באופן פתאומי תוך כדי סטיה ימינה ולא ניתן היה למנוע את התאונה.