פנחס נ' אלקטרוניקס פרו בלו בע"מ

התובע רכש ביום 31.12.14 מכשיר מיקרוגל תוצרת סמסונג, ונדמה כי לטענתו הנתבעת היא נותנת השרותים מטעם היבואן, עפ"י תעודת האחריות שבידיו.

לטענת התובע, כחודשיים לאחר שקיבל את המוצר לידיו ועשה בו שימוש, החלו בעיות ביכולת המכשיר לחמם, והמכשיר נמסר לטיפול באמצעות החנות בה נרכש.

לאחר חזרת המכשיר ממעבדת הנתבעת, טוען התובע כי לקח אותו לביתו וגילה שהבעיה לא נפתרה, ועל כן החזיר אותו לסניף וכך חוזר חלילה במשך 4 פעמים. לטענתו, עפ"י כתב התביעה, רכש באותו זמן מכשיר מיקרוגל נוסף, זול יותר, על מנת שישרת אותו במקום המכשיר שנמצא בתיקון. לשיטתו, מאז רכישת המכשיר לא צלח התיקון, וביום 25.6.17 כאשר ניגשה רעייתו אל החנות על מנת לבדוק מה עלה בגורל המכשיר, הופתעה לגלות שזה לא נמצא בסניף ויש צורך באיתורו. לטענתו, עד למועד הגשת התביעה, ביום 28.6.17, לא אותר המכשיר ולא הושב לו.

הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי המכשיר הועבר אליה לתיקון בשני ארועים שונים. באחד היה זה ביום 21.8.16, כשנה וחצי לאחר רכישת המכשיר, וזה הוחזר לתחנת השרות לאחר שנבדק (פעמיים לבקשת התובע) ולא נמצאה בו כל תקלה, ביום 30.8.16; ובפעם השניה הובא המכשיר לתיקון ביום 27.10.16, נבדק ונמצא תקין והוחזר לחנות כלעומת שבא ביום 3.11.16.

לטענת הנתבעת, ביום 27.2.17 פנה אליה התובע לראשונה טלפונית, ציין כי שלח מכתב תלונה בדואר רשום, וכי הוא דורש זיכוי בעבור המכשיר. למחרת יצרה עמו מנהלת שרות לקוחות מטעמה קשר, ובמהלך השיחה הבהירה לו כי המכשיר נמצא תקין בפעם האחרונה שהיה במעבדת הנתבעת, כ- 4 חודשים קודם לכן, והציעה לו לשלוח את המכשיר מחדש למעבדת השרות על מנת שייבדק ע"י מנהל טכני.

לטענת הנתבעת, התובע הבהיר כי לא אסף את המכשיר מהחנות מאז חודש אוקטובר 2016, כי רכש מכשיר חדש, וכי הוא דורש לבטל את העסקה ולקבל זיכוי.

לאור כל אלו מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה, הן נוכח חוסר ההתאמה בין טענות התובע בכתב תביעתו לבין מסכת הארועים בפועל, אשר יש בה כדי ללמד על כך שאין מדובר במכשיר תקול אשר בעיות בו נתגלו בתוך חודשיים ממועד רכישתו כטענתו, הן נוכח העובדה שלשיטתה לא איפשר לה התובע לבצע בדיקות ותיקונים במכשיר לאחר טרוניתו, והן נוכח העובדה שהתובע ידע היטב כבר בחודש פברואר 2017 כי המכשיר הוחזר אל החנות בחודש נובמבר שנה קודם, ואף על פי כן בחר לדרוש מה עלה בגורלו רק ימים ספורים לפני הגשת התביעה, ובחלוף 4 חודשים נוספים, באופן המעיד על התנהלות חסרת תום לב מטעם התובע.

מעבר לכל אלו מבקשת הנתבעת להבהיר כי היא איננה היבואן ואיננה נותנת האחריות, ועל כן ממילא לא קיימת כל יריבות בין הצדדים.

במהלך הדיון שנערך לפניי התברר כי אין בידי התובע כל ראיה לכך שהמכשיר התקלקל כבר בסמוך לאחר רכישתו. הטפסים שהציג התובע לתמיכה בטענותיו לעניין תקלות חוזרות במכשיר אינם מלמדים על קיומה של תקלה ראשונה, כשנה וחצי לאחר הרכישה, ועל כך שהמכשיר הובא לתיקון בפעם השניה (והאחרונה) בחודש אוקטובר 2016 תוך שהתובע מבהיר כבר אז כי בידיו מכשיר חדש, והוא איננו מעוניין במכשיר הישן.

בנסיבות אלו דומני כי יש להעדיף את גרסת הנתבעת לפיה התובע ידע חודשים ארוכים לפני הגשת התביעה וממילא גם לפני ביקור רעייתו בחנות, כי המכשיר הוחזר מן המעבדה וממתין לאיסוף על פני גרסת התובע לפיה פעם אחר פעם במהלך התקופה פנה אל החנות, ונאמר לו כי המכשיר טרם תוקן.

כמו כן, אני רואה לנכון להעדיף את גרסת הנתבעת המתבססת על אסמכתאות בכתב (לרבות אלו שצורפו ע"י התובע במהלך הדיון כאן) כי המכשיר הובא לתיקון פעמיים בלבד ולא 4 פעמים כפי שטען התובע.