קוטלר נ' קופת תל אביב

התובע הגיש תביעה לפיצוי כספי בגין 10 מיילים אשר שלחה הנתבעת, ואשר מכילים מסרים פרסומיים, וזאת בהתאם לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושירותים) תשמ"ב – 1982.

התובע טוען כי רכש דרך הנתבעת כרטיס לכנס אחד, ולאחר שהמשיכה החברה ושלחה מסרים פרסומיים, הוא פנה לנתבעת וביקש ממנה לחדול, ואף פנה באמצעות מייל אל הנתבעת, דבר שגרם להפסקת משלוח דברי הפרסום.

הנתבעת טענה כי במועד רכישת הכרטיס לכנס, הסכים התובע לקבל דואר פרסומי מהנתבעת, והזין את כתובת המייל שלו.

עוד טוענת הנתבעת כי בתחתית המודעה ניתן להסיר כתובת דואר אלקטרונית בלחיצת כפתור, אלא שהתובע בחר שלא לעשות כן, והודיע שאינו מעוניין לקבל דואר פרסומי רק לאחר שקיבל 10 הודעות, ומיד הסירה הנתבעת את התובע מרשימותיה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, עולה כי שלחה הנתבעת אל התובע את 10 דברי הפרסומת, כפי שצורף לכתב התביעה, אלא שכפי שעולה מנספחים 1 ו - 2 לכתב ההגנה, הסכים התובע בעת רכישת הכרטיס לקבל דואר פרסומי.

לאור ההסכמה אותה סימן התובע במשבצת המיועדת כהסכמה לקבלת דואר פרסומי (נספח 1 לכתב ההגנה), אין מקום להורות על מתן פיצוי במסגרת סעיף 30 לחוק התקשורת.

יתר על כן, בכל אחד מדברי הפרסומת שנשלחו לתובע, ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה, אלא שהתובע לא פעל להסיר את כתובתו מרשימת התפוצה.

התובע טען כי ניסה לבצע את ההסרה, אלא שקיבל הודעת שגיאה, אולם אין מקום לקבל טענה זו, הן מהטעם שלא נטענה בכתב התביעה, והועלתה לראשונה בעדותו של התובע, והן מהטעם שכפי שהודה התובע בחקירתו הנגדית, לא המציא צילום מסך של השגיאה הנטענת בניסיון להסרה מרשימת התפוצה.

התובע טוען כי פנה לנתבעת במייל ביום 09/07/17, אולם בנספח לכתב התביעה, צרף מייל מיום 30/12/17, המבקש לא להמשיך לשלוח אליו פרסומות, והנתבעת פעלה מידית להסרת כתובת המייל שלו מרשימת התפוצה.