ת"ק 64278-02-15

לפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת עקב תאונה מיום 02/09/14, בה היה מעורב רכב נהוג ע"י הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת").

אין חולק כי רכב הנתבעת פגע ברכב התובעת מאחור. כן אין חולק כי בגין התאונה שילמה הנתבעת 1 לתובעת פיצוי בסך 5,295 ₪.

הצדדים חלוקים בשאלה האם על הנתבעות לשלם את יתרת דמי הנזק שנגרם לרכב, לטענת התובעת, בגין התאונה. הנתבעות טוענות כי פיצו את התובעת בגין הנזק שנגרם לרכב במוקד האחורי, אך אין הן חבות בגין הנזק שנגרם לרכב התובעת במוקד האחורי שמאלי.

בדיון שנערך בפני העיד בנה של התובעת, שנהג ברכב בעת התאונה, וכן הנתבעת. כן העידה התובעת כי הנזק הנתבע לא היה קיים קודם לתאונה.

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בכתבי הטענות, בנספחיהם ובמוצגים שהוגשו, אני קובעת כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי הנזק, שעלות תיקונו נתבעת, נגרם כתוצאה מהתאונה.

הנהג ברכב התובעת הצהיר כי עמד בנתיב השמאלי ורכב הנתבעת פגע בו מאחור. הוא אישר כי משמאלו אי תנועה בנוי, מדרכה. בנסיבות אלה מתקשה אני לקבל את טענתו כי רכב הנתבעת פגע בו מאחור תוך שהוא סוטה שמאלה ופוגע ברכב התובעת גם בחלקו האחורי שמאלי, שעה שקיים אי תנועה בנוי משמאל.

הנתבעת דווקא הצהירה כי התאונה לא התרחשה בנתיב השמאלי ביותר, אך ציינה כי מדובר היה בתאונת "חזית – אחור" קלאסית, כאשר היא לא הסיטה את רכבה שמאלה. כן הצהירה כי לאחר התאונה ביקש ממנה הנהג, בשיחה טלפונית, להצהיר כי גם הנזק בחלק האחורי שמאלי נגרם כתוצאה מהתאונה. הנהג אישר קיומה של שיחה בינו לבין הנהגת, אך ציין כי עניינה של זו נסב סביב בקשתו כי הנתבעת תדווח על התאונה. הנתבעת הכחישה זאת וציינה כי מאחר שמדובר ברכב שכור, היא דיווחה מיידית על התאונה, כפי שמוטל עליה. טופס ההודעה מטעמה אף צורף לכתב ההגנה.

בנסיבות אלה סבורה אני כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי הנזק בחלקו האחורי שמאלי של הרכב נגרם כתוצאה מהתאונה.

לפיכך אני מורה על דחיית התביעה.