ת"ק 64213-12-15 עזרא נ' מרדכי ואח'

התובע רכש מהנתבעת 2 דלת כניסה וכן דלתות פנים. הנתבע 1 הוא הבעלים של הנתבעת ומי שהיה בקשר עם התובע בהקשר לעסקה.

בכתב התביעה טען התובע כי הדלת הותקנה באופן לקוי וכי קיים רווח בלתי סביר בין תחתית הדלת לרצפה. התובע הגיש חוות דעת מומחה, בה צוין כי מלבן הדלת (היינו המשקוף והקורות) הותקן עם סטייה של 1.25% . עוד צוין כי התקנה לקויה זו הביאה למצב בו קיים מרווח לרצפה של 25 מ"מ בניגוד לתקן המרבי שהוא 8 מ"מ בלבד. בנוסף צוין כי נעשו ניסיונות ליישור הדלת, באמצעות חיתוך הצירים, אך ללא הועיל. מסקנת המומחה הייתה כי לא ניתן לתקן את הליקוי ויש להחליף את הדלת כולל "המלבן". לאור כך עתר התובע לפיצוי כספי של 25,000 ש"ח.

הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענו טענות בדבר המשא ומתן בין הצדדים וכן טענו ליתרת חוב של 5,500 ש"ח. בכתב ההגנה לא נטענה טענה לגוף הליקוי הנטען. בעת הדיון טענו הנתבעים כי לאחר התקנת המלבן, ביצע התובע בעצמו את הביטון אשר נעשה בצורה לקויה ומכאן הבעיה. לכך השיב התובע כי הסטייה התגלתה טרם הביטון והנתבע טען שהדבר אינו חשוב והדלת תהייה ישרה. ביחס ליתרת החוב, הדבר הוכחש ונטען לתשלום במזומן.

קיימתי בתביעה זו ארבעה דיונים, במטרה להביא לתיקון הליקוי. בתחילה נעשה ניסיון לתקנו באופן שלא יחייב את פירוק המלבן המבוטן, אך הדבר לא צלח. בסופו של יום, הסכימו הצדדים להצעתי שהנתבעים יבצעו על חשבונם את התיקון, שכלל פירוק המלבן וביטונו מחדש, וזאת מבלי להודות באחריותם. התיקון בוצע לשביעות רצונו של התובע. הצדדים הסכימו כי לאחר התיקון, אחליט אם זכאי התובע לפיצוי כלשהו.

התובע הגיש הודעה ובה טען לפיצוי שיישקף את הזמן שחלף עד לתיקון, את הסבל שנגרם עקב כניסת חרקים בזמן שהדלת לא הייתה תקינה ואת ההוצאות להן נדרש לצורך הגשת התביעה, לרבות עלות חוות דעת מומחה.