ביניה ואח' נ' מלונות פתאל בע"מ

בפניי תביעה כספית על סך 8,000 ₪.

עניינה של התביעה, איחור במסירת חדרים שהוזמנו אצל הנתבעת.

התובעים הזמינו בחול המועד פסח, בשנה שעברה, שני לילות בתאריכים 15.4.17 ועד ה-17.4.17, במלון "יו מג'יק סאנרייז", המנוהל על ידי הנתבעת, והמצוי בקיבוץ אילות סמוך לאילת, בעלות של 3,713 ₪, על בסיס אירוח הכל כלול.

לטענת התובעים, מסירת החדרים הייתה אמורה להתבצע ב-15.4.17, שהוא יום שבת, בשעה 15:00, לטענתם, כך הובטח להם על ידי הנציגה בשם רותם, אצלה ביצעו את ההזמנה. למרות הבטחה זו, החדרים נמסרו להם באיחור ניכר, ועמדו לרשותם רק בסמוך לשעה 20:00.

לטענתם, עקב האיחור במסירת החדרים, סבלו התובעים עוגמת נפש רבה. בנוסף, נטען כי לאור האיחור במסירת החדרים, ירד לטמיון יום חופשה אחד מבין שלושת ימי החופשה המתוכננים, דבר אשר הוסיף והכביר את עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים וילדיהם.

הנתבעת כופרת בטענות התובעים, וטוענת כי מדובר בתביעה טורדנית ומופרכת, אשר מוטב לה, לו לא הייתה מוגשת.

עוד היא מוסיפה וטוענת, כי תביעות סרק כגון זו, הפכו לחזון נפרץ בענף המלונאות, במסגרתה מבקשים אורחים, להחזיר לעצמם את עלות החופשה, ואף יותר מכך, תוך הצגת טענות מופרכות, חסרות בסיס.

לגופו של עניין, הבהירה נציגת הנתבעת, כי מאחר וקבלת החדרים חלה ביום שבת, הרי שבשבתות ומוצאי חג, מסירת החדרים הינה בהתאם למדיניות המלון.

במלון הקונקרטי, מסירת חדרים ביום שבת היא שעה אחרי צאת השבת, כך אף מפורסם בפרסומיה של הנתבעת, וזאת בין היתר, בשל העובדה כי לאחר פינוי החדרים, יש לנקותם ולהכינם לקראת האורחים החדשים.

בדיון שהתקיים היום בבית המשפט, חזרו התובעים על גרסתם. התובע טוען, כי הובטח לו על ידי הנציגה רותם, כי החדרים יימסרו לו בשעה 15:00, וכאשר הגיע למלון והתקומם על כך שהחדרים לא מוכנים, שוחח עם מנהל המלון, בחור בשם אייל, אשר אף הוא לטענתו אישר לו כי טענותיו מוצדקות, והמלון ישתדל להכין את החדר עבורו בזריזות האפשרית.

נציגת הנתבעת, הגב' קפון חזרה אף היא על הנטען בכתב ההגנה, והדגישה כי לא ניתן למסור את החדרים בשעה 15:00, וכאשר חלה מסירת החדרים בשבת, ככלל, מוסרים הרשתות שברשת את החדרים, שעה לאחר צאת שבת.

אשר לטענות התובע, כי שוחח עם נציגה בשם רותם, ומנהל המלון אייל, ושניהם מאשרים כי התובע היה אמור לקבל את החדרים בשעה 15:00, טענה כי אין עובדים כאלה ברשת, ואם וככל שניתנה הבטחה כזאת, על ידי נציגי המלון, או הנציגה שביצעה את ההזמנה, הרי שלהבטחה כזו אין כל תוקף, באשר היא מנוגדת לנהלי הרשת.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בחומר הראיות עליו מסתמך כל אחד מהם, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות.

למעשה, התביעה מבוססת על הבטחה בעל פה, שניתנה לתובע, לדבריו, על ידי הנציגה שביצעה איתו את ההזמנה.

אין בטופס ההזמנה שבפניי, עדות להבטחה זו. לא הובאה בפניי כל ראיה ממשית המעגנת הבטחה זו. מבדיקה שערך בית המשפט יחד עם הצדדים, במהלך הדיון, באתר הרשת, תוך ביצוע הזמנה ביום שבת, נכתב מפורשות באתר, כי בערבי חג ושבת, מסירת החדרים היא בהתאם לנוהלי המלון. דברים אלה מתיישבים עם הנטען על ידי נציגת הנתבעת.

מאחר והעסקה בוצעה, לדברי התובע, באינטרנט, יש לדברים משמעות רבה. מכיוון שמדובר בבקשה שאפילו התובע הבין שהיא חריגה, ולכן חזר והדגיש, כי הוא עמד על הדברים עם הנציגה, שעה שביצע את ההזמנה. אם כך, היה מצופה שהתובע, שהינו עו"ד בעיסוקו, ומבין את החשיבות של תיעוד תנאי חריג בעסקה, יוודא שתנאי זה, מוצא את ביטויו במסמך ההזמנה, או באמצעות מייל חוזר אליו, או בכל דרך אחרת אשר תשקף את ההבטחה האמורה.

התובעת 1, רעייתו של התובע, לא יכלה לשפוך אור על הסוגיה, מאחר ומי שביצע את העסקה ושוחח עם נציגת המכירות, היה התובע, והוא זה שניהל את הדין ודברים הן עם נציגת המכירות והן עם מנהל המלון. דברים אלה השתקפו גם בעדותו המפורטת בפני בית המשפט.

יצוין, כי בית המשפט איפשר לתובע לשוחח עם אותו אייל שלדבריו היה מנהל המלון באותה עת, והצדיק את טענותיו. התובע מסר לבית המשפט כי ניסה להתקשר אליו, אך הופנה לתא קולי.