אביטל נ' גרופר קניות חברתיות בע"מ

בפניי תביעה קטנה, אשר הוגשה בגין משלוח 130 דברי פרסומת מהנתבעת לתובע במהלך מספר חודשים בשנת 2016.

הנתבעת אינה חולקת על משלוח דברי הפרסום, אך מעלה שתי טענות עיקריות:

האחת, טענת דחייה על הסף, לאור הסכמתו המפורשת של התובע למשלוח הפרסומות. הנתבעת צירפה לכתב הגנתה אישור אקטיבי של התובע לקבלת דברי פרסומת מהנתבעת במערכת גרופון מיום 22/01/11.

השניה, אי הקטנת הנזק ע"י התובע בכך שלא עשה שימוש במגוון דרכי ההסרה אותן היא מעמידה למנוייה, כגון: לחיצה על קישור ייעודי הנמצא בגוף הודעת העדכון עצמה; פנייה לשירות לקוחות של הנתבעת באמצעות דואר אלקטרוני; הסרה באמצעות כניסה לחשבון המנוי בדף הבית של אתר הנתבעת.

התובע בחר שלא השתמש בקישור, הכלול בגוף ההודעה, על מנת להסיר את פרטיו, אלא השיב בהודעה חוזרת למייל, שבאמצעותו נשלחים העדכונים היומיים, למרות שכתובת המייל מסומנת במילים "noreply", ואף צוין בתחתית דברי הפרסומות באופן מפורש כי אין להשיב בהודעה חוזרת. הנתבעת טוענת כי עמדה בהסדר הפשרה שסוכם בהליך ת.צ 10440-07-12 ואושר על ידי בית המשפט.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בתביעה הייצוגית, אליה הפנה נציג הנתבעת, אני סבורה כי יש מקום לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד.

לכתב ההגנה צורף האישור, עליו מסתמכת הנתבעת, ממנו ניתן ללמוד על הסכמת התובע לקבלת דברי דואר מהנתבעת בכתובת הדואר האלקטרוני שלו ביום 22/1/11. בדיון הוגש גם פלט מחשב מאומת בתצהיר, המתעד את פעולות הרישום (SUBSCRIBE) של התובע בשנים 2011, 2012 ו-2014 לאזור חיפה והקריות, תחומי מוצרים, נופש ותיירות, "Haifa Special", אזור כרמיאל, נהריה והגליל המערבי ולבסוף פעולת ההסרה מאזור רמת גן-גבעתיים-בני ברק ביום 10/8/16 (UNSUBSCRIBE) (נ/1).

לטענתה, התובע נתן הסכמתו לקבלת דברי דואר פרסומים בעת ביקורו באתר האינטרנט, וזאת לאחר שהשאיר את פרטיו האישיים להתקשרות עימו לצורך קבלת דברי דוא"ל מאת הנתבעת בקטגוריה המופיעה באתר האינטרנט של הנתבעת (סעיף 3.2 לכתב ההגנה).

התובע לא הכחיש שנרשם לאתר הנתבעת, ולא סתר את האסמכתא להסכמה לקבלת דברי דואר מהנתבעת במאפיינים הנטענים. גם עיון בעשרות ההודעות שקיבל מעידה כי זה היה תחום העדכונים, שנשלחו אליו. אני דוחה את התביעה לפיצוי בגין משלוח ההודעות ללא הסכמה מראש.

אין די בכך כדי לדחות את התביעה על הסף.