עמר נ' מלכה ואח'

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 8/4/18 ולפיו נדחתה התביעה נגד הנתבע 1 בהעדר התייצבות התובע למרות זימון לכאורה כדין. כן נמחקה התביעה ביחס לנתבע 2 מחוסר מעש.

1.לטענת התובע לא התייצב לדיון מאחר שלא קיבל זימון. עיון באישור המסירה שבוצע באמצעות דואר ישראל עולה כי מי שחתום על אישור המסירה הוא "נאור". לא הובהר מיהו אותו "נאור" ואם לא מדובר בבן משפחה, באופן שמדובר בהמצאה כדין.

בנסיבות אלה אני מוצא כי אין מקום להורות על ביטול ההחלטה מחובת הצדק.

2.בצד האמור אמנם רשאי בית המשפט לבטל את ההחלטה משיקוליו, תוך איזון בין סיבת המחדל ובין סיכויי ההליך – במקרה זה סיכויי התביעה; ואולם, הלכה היא שאין מקום להורות על ביטול פסק דין או החלטה שלא מחובת הצדק, אם התוצאה לאחר דיון תהיה זהה לתוצאת פסק הדין שניתן (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 344 (מהדורה שמינית, 2005) וההפניות שם).

3.על-פי האמור בכתב התביעה נתן התובע הלוואה לנתבע 2, לה ערב הנתבע 1 שכנגדה קיבל שיקים. התובע לא ניסה לפדות את השיקים וכך עבר מועד פרעונם. בנסיבות אלה הגיש התביעה נגד הנתבעים.

4.התביעה הוגשה בגין 4 שיקים: 3 משוכים בידי הנתבע 2; 1 משוך בידי הנתבע 1.

השיק המשוך בידי הנתבע 1 ניתן ליום 10/6/2009 ולא הוצג לפרעון באותו מועד. בנסיבות אלה ביום הגשת התביעה ב 12/2016 חלפו למעלה מ-7 שנים מיום שקמה לתובע עילת התביעה נגד הנתבע 1; ומשלא הוגשה במועד הרי שעל-פי סע' 96 לפקודת השטרות [נוסח חדש] אין להידרש לתביעה משזו התיישנה.

בנסיבות אלה גם אם היה מבוטל פסק הדין שניתן ביום 8/4/18 בהעדר התייצבות לטובת הנתבע 1, הרי שלכאורה גם לאחר דיון בתובענה לגופה היתה מתקבלת אותה תוצאה.

בנסיבות אלה אני מוצא שאין להורות על ביטול פסק הדין מיום 8/4/18 ביחסים שבין התובע לנתבע 1 ופסק הדין שניתן ישאר על כנו.

משלא הוגשה תגובה לבקשה לביטול פסק דין, לא ייעשה צו להוצאות.

5.באשר לתביעה נגד הנתבע 2, הרי שעל-פי החלטה מיום 8/4/18 זו נמחקה מחוסר מעש משנכון לאותו שלב לא בוצעה מסירה כדין לנתבע 2.

לאור בקשת התובע אני מורה על החייאת התביעה נגד הנתבע 2, מר בוזגלו.

תוצאה:

6.אשר על כן, אני מורה כי פסק הדין מיום 8/4/18 שהורה על דחיית התביעה נגד הנתבע 1 יעמוד על כנו.

אני מורה על החייאת התביעה נגד הנתבע 2.