ת"ק 6397-09-13 בסתוני ואח' נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ

התובעות ניהלו שני סניפים של העסק "פלאפל אוריון" בשד' הנשיא וברח' טרומפלדור בחיפה, והתקשרו בהסכמים עם הנתבעת לרכישת מוצריה, במסגרתם התקינה הנתבעת על חשבונה שלטים בחזית שני בתי העסק. התובעות טוענות כי הנתבעת התחייבה לשאת באגרת השילוט, אך בפועל שילמה את האגרה רק משנת 2009, והתובעות עותרות לחייבה באגרה עבור שנת 2008 בעסק ברח' טרומפלדור (שהוקם בשנת 2003) ובאגרה לשנים 2007-2008 בעסק בשד' הנשיא (שהוקם בשנת 2006). התובעות טוענות כי נדרשו ע"י עיריית חיפה לשלם את האגרה ונאלצו לעשות זאת על מנת להימנע מהליכי גביה. התביעה הוגשה ביום 2/8/13 על הסך 29,783 ₪, בגין אגרות השילוט בסך 19,783 ₪ ובגין עגמת נפש, הפסד ימי עבודה, טרחה וטרדה בסך 10,000 ₪. לכתב התביעה צורפו רק דרישות התשלום של העירייה מיום 14/8/13 (נספחים א' ו-ב לכתב התביעה).

הנתבעת טענה כי אכן נשאה בעלות השלטים, אך טענה כי אין בכך כדי לחייבה בעלות אגרת השילוט, הרובצת על התובעות לפי החוק העירוני. הנתבעת מאשרת כי משנת 2009 נתנה הנתבעת לתובעות הטבה נוספת בתשלום אגרת השילוט, והודיעה על כך גם לעיריית חיפה. הנתבעת טוענת כי מתן ההטבה בשנת 2009 אינו מזכה את התובעות בתשלום חובות עבר שלהן בגין אגרת השילוט. עם זאת אישרה הנתבעת כי למרות העדר התחייבות וחבות שלה, הגיעה להסדר עם עיריית חיפה ביחס לחובות אגרת שילוט בשלטים משולבים טרם תחילת ההסדר.

הנתבעת טוענת כי התובעות לא שילמו את האגרה לשנים 2007-2008, ולא הוכיחו כי עשו כן, וכי הנתבעת אינה חייבת בתשלום האגרה לפני שנת 2009. לכתב ההגנה צורפו צילום השלטים בעסק בשד' הנשיא, המעיד כי הם שלטים משולבים, הנושאים את שם העסק והן את פרטי הנתבעת (נספח א' לכתב ההגנה), ואת ההסכם עם עיריית חיפה מינואר 2009 (נספח ב').

בדיון התברר להפתעתי כי אין בין הצדדים הסכמים בעניין השילוט, לא הוצג כל הסכם שהוא גם לא בעניין רכישת המשקאות. התובעת מס' 1 טענה כי היה הסכם בעל פה משנת 2002, שהנתבעת מכינה את השלט והתובעות מוסיפות את השם "פלאפל אוריון", התובעות מקבלות את שובר התשלום מהעיריה, מעבירה אותו לסוכן הנתבעת והנתבעת משלמת. לטענת התובעת כך היה משנת 2002 עד שנת 2007 ורק בשנת 2008 לא שילמה הנתבעת ולתובעות נודע על כך רק כשקיבלו עיקולים ותביעות בשנת 2011. התובעת הציגה שתי קבלות על תשלום עבור שלטים בשד' הנשיא בסך 7,233 ₪ ביום 22/8/13 (ת/1) ועבור שלטים ברח' טרומפלדור בסך 3,744 ₪ ביום 9/10/13 (ת/2). עוד הוצגו צילומי השלטים, ונטען כי רוב השלט הינו של הנתבעת (ת/3).

נציג הנתבעת, מר חדד, טען כי הנתבעת הגיעה להסכם עם עיריית חיפה לפיה לאחר התשלום לא יחולו חובות העבר על הנתבעת אלא על עיריית חיפה, ולטענתו על התובעות היה לפנות לעירייה.

נציג הנתבעת השני מר שרביט העיד כי יש שלטים הנושאים את שם הנתבעת ויש שלטים הנושאים את שם העסק, והחוב הנדרש ע"י עיריית חיפה הוא חוב התובעות. מר שרביט אישר כי מקובל שהלקוחות משלמים את השוברים והנתבעת שוקלת אם להחזיר להם את הסכומים כהטבה. התובעות, כך טוען הנציג, לא שילמו את השוברים.

לאחר ששמעתי את הצדדים, ועיינתי במסמכים, שהוגשו לי, אני קובעת כי התובעות לא הוכיחו את תביעתן. לא הוצגה כל ראיה להתחייבות הנתבעת לשאת בתשלומי אגרת השילוט, לא הסכם ולא ראייה מספרי העיריה, למשל, כי בשנים עברו שולמו התשלומים ע"י הנתבעת. התובעות טענות לראשונה בדיון כי כבר בשנת 2011 נודע להן כי הנתבעת לא שילמה את אגרת השילוט בשנת 2008, טענה זו עומדת בניגוד לאמור בכתב התביעה לפיו "לאחרונה התברר לתובעות, כי הנתבעת לא שילמה את אגרת השילוט עבור שנת 2008" (סעיפים 7 ו-13 לכתב התביעה) שתבדתה בעדות התובעת (פרוטוקול, עמ' 1, שורה 24). העובדה שהתובעות לא עשו דבר בעניין, ושילמו את החובות רק סמוך להגשת התביעה כאן, לפני הגשתה (ת/1) וגם לאחר הגשתה (ת/2) מעידה כי ידעו כי אין להן כל עילת תביעה. התובעות לא הציגו כל פניה לנתבעת מאז שנת 2008 או למצער משנת 2011 בעניין הסכמתה לתשלום אגרת השילוט במקום התובעות. לא הוצגה כל ראייה על פעולות גביה, אף לא על תקופת החיוב. גם הסכומים ששילמו התובעות לפי ת/1 ו-ת/2 אינם תואמים את סכומי התביעה (3,744 ₪ במקום 9,185 ₪ עבור העסק ברח' טרומפלדור ו-7,233 ₪ במקום 10,598 ₪ בשד' הנשיא). נראה כי התובעות מסתירות יותר משהן מגלות, והדבר פוגם בגרסתן. יש לצרף לנימוקים לדחיית התביעה את העובדה שהתובעות מלווות בבן משפחה שהינו עו"ד, והיה עליהן לבקש עזרתו בהכנת התביעה והדיון, על כן מתחזקת החובה עליהן לעמוד בדרישות הראייתיות גם בבית המשפט לתביעות קטנות.