גרינפלד נ' גולדברג

בפניי תביעת התובע לפיצוי כספי בסכום של 25,000 ₪.

לפני כ- שלוש שנים, לטענת התובע, שהוא אדם חולה, הנתבע יצר עמו קשר באמצעות האינטרנט והציג עצמו כאדם שיכול לעזור לתובע בכל בעיותיו במסכת הגירושין הקשים שהוא עובר. מדובר בעיקר בהערכת נכס לצורך פירוק שותפות. כמו כן, הנתבע קיבל על עצמו להכין כל הדרוש לפנות ל"זכותי" על מנת שהתובע יקבל פיצוי עקב מחלותיו השונות.

התובע הסתמך על הנתבע, שהוא אדם דתי, ומסר לידיו שיקים בשווי של 7,500 ₪. לפי בקשת הנתבע התובע מסר את השיקים ללא זיהוי מוטב. לאחר מכן, התברר לתובע שהנתבע ניצל את השיקים לשלם לגורמים שונים הקשורים עמו ולא עם התובע. כמו כן באותה העת, התובע מסר לידי הנתבע מסמכים מקוריים רבים הקשורים למחלותיו.

בסיכומו של דבר הנתבע לא פעל בשם התובע ולא עשה כל מעשה. לא זו בלבד, אלא מסרב להחזיר לידי התובע את המסמכים המקוריים שלו. לא ניתן לטענת התובע לשחזר את המסמכים מכיוון שחלקם מתייחסים לטיפולים רפואיים לפני שהיה נהוג שכל דבר נרשם במחשב. על סמך דברים כאלו, התובע עותר לפיצוי בסכום של 25,000 ₪.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון על אף שהוזמן כדין.

לאחר ששמעתי את דברי התובע ושקלתי את טענותיו, החלטתי לקבל את תביעתו באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1. כללית, מקובלת עליי טענת התובע שהוא נפל קורבן לאדם רמאי ושילם 7,500 ₪ אשר נלקחו ממנו במרמה.

2. כמו כן, אני קובע שהיה במסגרת היחסים כישלון תמורה מלא.