פישר נ' סולומוביץ

התובע מספר שהנתבע הינו מתווך בעסקאות מקרקעין אשר טיפל לאורך מספר שנים בהשכרת דירה שהייתה שייכת לתובע בנצרת עילית.

בפעם האחרונה שבה השכיר התובע את דירתו באמצעות הנתבע, הושכרה הדירה למשך שנה, עד יום 9.10.16.

ביום 15.7.16 מכר התובע את דירתו והתחייב למסור את הדירה לקונה כשהיא ריקה מבני אדם, עד יום 15.10.16.

בינתיים האריך הנתבע, שלא על דעת התובע, את חוזה השכירות של השוכר בדירת התובע, למשך שנה נוספת.

בעקבות זאת נאלץ התובע לשלם לשוכר פיצוי בסך 10,000 ₪ על מנת שיפנה את הדירה על מנת שהתובע יוכל לעמוד בהתחייבותו בהסכם המכר.

הנתבע טוען ששהה בחו"ל מ-10.10.16 ועד 8.11.16 ומכאן שלא יכול היה להאריך את הסכם השכירות כנטען בכתב התביעה.

הנתבע טוען שבמהלך השנים פיגר השוכר בתשלומי השכירות והנתבע התריע בפני התובע שיש להחליף את השוכר ולפנותו מהדירה, והוסיף שלא ניתן יהיה להוציא את השוכר מהדירה ללא הליך משפטי.

טענה זו לא נסתרה.

בדיון עצמו פירט התובע את נסיבות האירועים, מעבר לאמור בכתב התביעה.