רצון נ' 012 סמייל טלקום בע"מ

לפני תביעה על סך 5,000 ₪.

התובע טוען בכתב התביעה כי במאי 2014 ביקש לסיים את התקשרותו עם הנתבעת ועשה כן באמצעות פניה שהועברה לנתבעת דרך אתר "נתק". במקביל, רכש את שירותיה של חברה אחרת. כאשר הבחין כי הנתבעת ממשיכה לחייב את הוראת הקבע שלו – ביטלה. משהבחין כי חדלו החיובים ונותקו שירותי הדואר האלקטרוני שקיבל הבין כי אכן הסתיימה התקשרותו עם הנתבעת.

לאחר כשנתיים קיבל מכתב דרישת חוב על סך כ-200 ₪, אליו הגיב. לאחר מכן המשיכה ההתכתבות בינו ובין הנתבעת ובה חזר וטען כי אינו חייב לנתבעת דבר. רק לאחר קבלת מכתב התראה בטרם חסימת שירותים (שכאמור ממילא לא קיבל עוד) ולאחר שיחות נוספות אישרה הנתבעת כי נפלה אצלה טעות וכי אין לה עוד דרישה ממנו.

התובע דורש פיצוי בשל עגמת הנפש שנגרמה לו נוכח התנהלות הנתבעת ובשים לב להיותו איש משטרה שנחשף להתרעה בפני עיקול ולדרישות "מאיימות", כלשונו, לגביית חוב לא קיים.

התובע גם ציין בדיון כי בכוונתו לתרום את סכום הפיצוי שייפסק לו ככל שיזכה בתביעתו והפנה את בית המשפט לפסיקות של בית המשפט לתביעות קטנות בקריות ובתל אביב. יצוין כי המקרים אליהם הפנה התובע אינם מקבילים למקרה שלפני: בת"ק 38415-11-12 (כב' הש' טורס; פס"ד מיום 27.6.13) הוטל עיקול בפועל על רכוש התובעים וגם לאחר שהוסדר החוב הנטען המשיכו הליכי הגביה ומעקלים התייצבו בביתם; בת"ק 15949-10-13 (כב' הרש' הבכירה פרס; פס"ד מיום 16.6.14) נשלח מכתב דרישה בנוסח לקוי וללא בדיקה מקדימה מצד התובעת). הצעדים שננקטו על ידי הנתבעת נגד התובע במקרה דנן היו צנועים ומוגבלים במידה ניכרת.

הנתבעת טענה, מנגד, כי בשל תקלה לא טופלה פנייתו של התובע להתנתק משירותיה במועד. לטענתה, דרישת החוב שנשלחה לתובע מתייחסת לתקופה שקדמה לסיום ההתקשרות ומדובר בחוב אמת, אך משהתבררה התקלה שנפלה אצלה ואשר הובילה לטיפול מאוחר בפנייתו של התובע – מחלה על החוב. הנתבעת ציינה כי בנסיבות העניין היתה מוכנה לפצות את התובע ולחסוך את הצורך בדיון בבית המשפט אולם התובע דחה ההצעות שהועברו לו וכי דרישתו אינה מידתית למקרה ולנסיבותיו.

מאחר שאין מחלוקת אמיתית בין הצדדים כי נפל פגם בהתנהלות הנתבעת וכי בגין כך זכאי התובע לפיצוי, איני נדרש להכריע ולחוות דעה בנקודה זו. כל שנותר הוא לקבוע את סכום הפיצוי ההולם את נסיבות המקרה ואשר בו תחויב הנתבעת.

נוכח כל המתואר לעיל, בשים לב לטיעוני הצדדים ולנסיבות, מצאתי לחייב את הנתבעת בפיצוי התובע בסך 900 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.

ניתן היום, כ"ו סיוון תשע"ז, 20 יוני 2017, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: