אגבבה נ' ששון

התובע העיד ששיחק משחקי מזל באינטרנט באתר החסום לישראלים. הוא טוען שהגיע לאותו אתר לפי המלצתו של הנתבע אשר לו גם שילם 2,200₪ במזומן כדי לזכות את חשבונו באותו אתר. המהלך צלח והתובע הימר שם עד שיתרת הזכות שלו ירדה. אז העביר באמצעות הנתבע 9,000₪ נוספים וחשבונו באתר זוכה שוב, אלא שבהמשך נסגר האתר ושארית כספו אבדה. הנתבע אמר שלמעשה גם הוא מהמר מהשורה. הוא אישר שהוא הציג את עצמו בפני התובע כמי שעובד עבור אותו אתר, אך טען שעשה כן לבקשת הסוכן ולא מפני שזו אמת. את העברת הכספים הראשונה הוא אישר, אך לא את השניה – הוא טען שזו נעשתה על-ידי הסוכן. משהתגלעה בין הצדדים מחלוקת הוחלפו ביניהם מסרים מאיימים ומיני גסויות.

התובע הימר על כספו והפסיד. את כספו הוא שלח לגוף מעורפל והכסף אכן הגיע לשם – היינו, השליח לא מעל בשליחותו. גם לשיטת התובע בעצם עשה הנתבע כרצונו. באתר האינטרנט (כצפוי) אבד הכסף. אין לדעת מי מהצדדים שיקר בנוגע להעברת הכספים השניה. שניהם היו מעורבים במעשים אסורים לפי פרק ח' סימן י"ב לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 שעניינו משחקים אסורים, הגרלות והימורים. הסכסוך שביניהם הוא בעצם סכסוך בין עבריינים על מערכת היחסים העסקית שנרקמה ביניהם על מנת לבצע עבירות. בית-המשפט אינו זירה הולמת לבירור מחלוקות שכאלה – ולו מפני שאגב כך הוא עלול להמצא מעניק תוקף כלשהו להסכם שעניינו ביצוע עבירה. הכלל הוא שמעילה בת עוולה לא קמה זכות תביעה. עילה המעוגנת כולה בהתקשרות לביצוע מעשה עבירה ובהעברות הכספים הכרוכות בעבירה, היא ללא ספק "עילה בת-עוולה". התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

על פסק-דין זה ניתן לבקש רשות ערעור בבית-המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ג' אב תשע"ז, 26 יולי 2017, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: