קלוגר נ' קרן ואח'

לפני תביעה על סך של 4,993 ₪ שהגיש התובע כנגד הנתבע בגין תאונה שאירעה בתאריך 13.6.16.

על פי כתב התביעה בתאריך 13.6.16 בשעה 08:50 או בסמוך לכך, נסע התובע ברחוב יצחק יציב מול מרפאת מרבך שבקריית חיים. התובע טוען כי עצר עצירה מוחלטת ליד המדרכה על מנת לחנות את הרכב ולפתע הגיח לטענתו רכב הפוגע ופגע ברכבו מאחור וכתוצאה מכך ניזוק רכבו.

התובע טוען עוד, כי הנתבעת לא שמר מרחק, לא שם לב לתנאי הדרך ונהג בפזיזות וברשלנות. לטענת התובע שולם לו סכום של 5,751 ₪ בגין הנזקים על ידי חברת הביטוח מנורה. לפיכך, טוען התובע לפיצוי כספי בסך של 4,993 ₪ הכולל הפרש שכ"ט שמאי בסכום של 234 ₪; ירידת ערך בגובה של 3% על פי חוות דעת שמאי בסך של 1,419 ₪; ניכוי השתתפות עצמית בסך של 1,340 ₪ ועוגמת נפש בסך של 2,000 ₪.

הנתבע 1 הגיש כתב הגנה וטען כי לא פגע ברכבו של התובע וכי יוכיח הגנתו בדיון שנקבע.

בנוסף, הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעים ולפיו הנתבעים טוענים כי הנתבע 1 שנהג ברכב מכחיש בתוקף כי היה מגע כלשהו בין רכב התובע לרכב הנתבע 1.

בדיון שהתקיים בפני חזרו הצדדים על טענותיהם.

התובע טען כי יש לו תמונה של מקום קרות האירוע וכאשר הציג בפני בית המשפט תמונות לא נמצאה תמונה של מקום האירוע הנטען. זאת ועוד, טען התובע את הדברים הבאים:

"בתאריך 13.6.16 בשעה 08:50 מול מרפאת מרבך בקריית חיים, תוך כדי עצירה על יד המדרכה, אני הייתי בזמן חניה של רכבי, הייתי כבר בחניה ופתאום אני שומע רעש עצום מאחור, לשאלת בית המשפט אני מסביר שזה טור של מכוניות, פתאום שמעתי רעש חזק מאחור, אני הסתכלתי מאחור מה קורה ופתאום חטפתי בום, עוד לא הספקתי לדומם מנוע, אני הייתי עם חגורת בטיחות זה מה שהציל אותי. הרכב היה על פארקינג, נכנסתי לחניה ישר היה מקום מספיק בשביל להיכנס ישר. כששמעתי את הרעש, הסתובבתי והוא נכנס בי מאחור. הוא ישב באוטו. אני לא זוכר אם האוטו שלו היה מותנע, אני יודע שהיה צמוד אלי. אני לא נסעתי רוורס. כשנכנסתי היה היה הרבה מקום, אני עמדתי אחרי רכב שעמד לפני. היתה מדרכה מצד ימין ומרבך מצד שני".

זאת ועוד, התובע סיפר בעדותו כי ביקש מהנתבע שיזיז את הרכב כי הוא היה צמוד אליו והנתבע הזיז לטענתו את הרכב לאחור ואמר לו שבקושי נגע בו אך לטענת התובע מדובר היה במכה חזקה ברכבו. לטענת התובע, בדק את הרכב ופתאום הנתבע נעלם והתקשר לסוכן הביטוח להתייעץ מה לעשות. לטענת התובע הנתבע חזר עם הבן שלו והסתובב מסביב לרכב וטען כי לא מדובר במכה רצינית ולא ביקש סליחה. לשאלת בית המשפט כיצד נהג שעה שחנה את רכבו, השיב התובע כי הסתכל כדי שלא לפגוע ברכב שלפניו וכי לא עשה שום דבר אחר ופתאום שמע את הרעש. עוד סיפר התובע בעדותו שאחרי ששמע את הרעש הסתכל וראה משהו שחור שנכנס בו כמו טנק וכי קודם שמע את הבום ואחר כן ראה. זאת ועוד, אמר העד בעשותו כי : "בית המשפט מפנה אותי לטופס ההודעה של חברת הביטוח, אני סיפרתי מה קרה, הבאתי לו את כל המסמכים. בית משפט מפנה אותי לטופס ההודעה האם זה היה שכבר חנית או במהלך החניה אני משיב כי זה לא היה חניה סופית כי המנוע עוד עבד, לא הייתי צריך להתיישר. לא נגעתי יותר בהגהה. ופתאום הרעש הזה ואז הסתכלתי".

התובע סיפר בעדותו גם כי בערב החל לחוש כאבים ולא יכול היה להזיז את הראש.

התובע השיב לשאלות נציג הנתבעת 2. מעדותו עולה כי לטענת התובע לא נגרם כל נזק לרכבו של הנתבע 1. בחקירתו הנגדית התבקש התובע להסביר כיצד יתכן נוכח טענתו שהתובע פגע בו מאחור, הנזק ברכבו נמצא בצד ימין, השיב התובע כי לא מדובר רק בנזק בצד ימין אלא מאחור ובפנים. התובע הכחיש כי הנתבע פנה אליו לאחר מכן ואמר לו שהוא סתם נטפל אליו וכי לא היתה כלל תאונה. התובע הגיש אסופת תמונות שסומנה ת/1.

הנתבע 1 העיד בבית המשפט וטען כי עדותו של התובע שקרית וכי יצא מקופת החולים וראה את התובע ליד הרכב. התובע פנה לנתבע 1 ואמר לו "אוי ואבוי תראה מה עשית לי ". עוד טוען הנתבע 1 כי צלצל לבנו שעובד קרוב ובנו צילם תמונות. לטענת הנתבע 1 רכבו של התובע עמד בחניה ולא היה רכב לפניו וביקש תשלום הוצאות על הטרדה שנגרמה לו.

נציג הנתבעת 2 הגיש לבית המשפט אסופת תמונות וכן טופס הודעה למבוטח (נ/1 ו – נ/2 בהתאמה).

סוכן הביטוח של התובע מר דוד לוי העיד בבית המשפט וסיפר כי התובע התקשר אליו וטען שמי שפגע בו פגע ברכבו בעוצמה. זאת ועוד, טען כי אמר לתובע להמתין ואמר שחיכה 40 דקות. העד סיפר כי שוחח עם הנתבע 1 והלא אמר לו שהוא סוכן ביטוח וכי לא היה שום דבר.