ת"ק 6298-09-13 חביב ואח' נ' חברת אל על בעמ

התובעים רכשו כרטיסי טיסה מן הנתבעת, לטיסות - מישראל לבנקוק וחזרה.

לטענת התובעים, ביום 30.01.13, בטיסתם חזרה מבנקוק לישראל, הוקצו עבורם מושבים אשר היו תקולים, מה שהסב להם אי נוחות ועוגמת נפש רבה, ומכאן תביעתם.

לטענת התובעים, במושבי המטוס שבהם הושבו, לא ניתן היה להטות באופן מלא את גב המושב ומערכת המולטימדיה לא הייתה תקינה. כתוצאה מן האמור, סבלו התובעים לטענתם, מצפיפות וחוסר מעש, משך 11 שעות הטיסה. לטענת התובעים פנו אל צוות השירות בטיסה, אולם אלו לא הציעו כל פתרון, הואיל והטיסה מלאה. בדיעבד, הציעה הנתבעת לפצותם בפיצוי בסך 100$ לאדם, פיצוי אשר לטענת התובעים הינו מעליב ואינו משקף את עוצמת הפגיעה בהם.

התובעים עתרו, כי אחייב את הנתבעת לשלם פיצוי בסך 15,555 ₪.

מנגד, טענה הנתבעת בכתב הגנתה, כי התביעה הינה מוגזמת. לטענת הנתבעת, ההבדל בין זווית הטיית גב המושב במושב התובעים לבין זווית הטייתו במושב אחר, היה זניח ביותר. עוד נטען, כי מערכת האודיו לא עבדה רק באחד מבין שני המושבים. כן, טענה הנתבעת, כי המדובר היה במושבים סטנדרטיים, וכי תחושת הצפיפות נבעה מהיותו של התובע 2 גבוה במיוחד. הנתבעת טענה, כי צוות השירות בטיסה, הציע לתובעים לעבור למושבים אחרים, אולם אלו סירבו להצעה. עוד נטען, כי התובעים התנהגו כלפי צוות הטיסה בבריונות ובאלימות, וכי הדבר הובא לידי ביטוי בדו"ח מנהל השירות בטיסה. כמו כן, נטען כי הנתבעת מחויבת, בחוזה ההתקשרות עם נוסעיה לספק להם שירותי תעופה, אולם אין לה כל התחייבות לעניין סוג המושבים ואספקת בידור בטיסה.

בדיון שהתקיים בפני העידו התובעים, ומטעם הנתבעת - מר מיכאל סקלר – מנהל שירות הטיסה, וכן מר יוסי קורסיה העובד במחלקת קשרי לקוחות של הנתבעת.

התובע 1 חזר בעדותו על האמור בכתב התביעה. כן טען בפני, כי הינו סובל מבעיות נכות בברכיים, אולם לעניין זה לא הציג אסמכתא רפואית כלשהי. לשאלות ביהמ"ש ציין, כי התקלה במושבים הייתה אך בטיסה חזרה ארצה, וכי התביעה הינה בגין עלות כל החבילה, הואיל וחווייתם של התובעים נפגעה והם מעוניינים בחוויה מתקנת.

לטענת התובע 1, לא הוצע לתובעים "פתרון אמיתי" ע"י צוות השירות בטיסה, וכי הצוות הציע לו שיעמוד חלק מן הטיסה ולתובע 2 שיפרוס רגליו במעבר. עוד טען התובע 1 בעדותו, כי הצוות פירק את המושבים במהלך הטיסה וניסה לתקנם ללא הצלחה. התובע 1 טען, כי התנהגותו והתנהגות התובע 2 הייתה הולמת את הנסיבות, וכן ציין כי עלות כרטיסי הטיסה במלואה, עבורו ועבור התובע 2, עמדה ע"ס 11,000 ₪, וכי התובעים עומדים על פיצוי בגין הסבל והכאבים שחוו.

התובע 2 חזר גם כן על גרסת התובעים. גם הלה טען לבעיות רפואיות בברכיו, אך לא הציג אסמכתאות לענין זה. התובע 2 טען, כי צוות השירות הפגין חוסר איכפתיות למצוקת התובעים, ולא הציע פתרונות כלשהם. לטענת התובע 2, עמד משך למעלה מ – 10 שעות במהלך הטיסה.

מר מיכאל סקלר, מנהל השירות בטיסה, העיד בפני ומסר כי נקרא לטפל בעניינם של התובעים, לאחר שנמסר לו שנוצרה מהומה בחלק המטוס בו הושבו. כאשר הגיע, התחוור לו כי התובע 2 מסרב לשבת עד אשר ימצא לו פתרון. מר סקלר טען, כי אף שסבר שהליקוי במושב הינו מינורי, הוצע לתובעים לשבת במושבים אחרים שהיו פנויים, אך הללו סירבו, היות והיו אלו מושבים בודדים, והדבר לא איפשר להם לשבת יחד במהלך הטיסה. העד הכחיש כי נאמר לתובע לשבת כשרגליו במעבר, שכן הדבר אסור מבחינה בטיחותית, וכן שהתובע עמד במהלך הטיסה. לטענת העד, התובע 2 אף ישן חלק ניכר מהטיסה. מר סקלר הוסיף, כי התנהגותו של התובע 2 נחשבת בהתאם לתקנות התעופה הישראליות, לאלימה.