ת"ק 62802-12-13 חבר ואח' נ' אלבז

בפני בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף בשל היעדר יריבות בינה לבין התובעים.

המדובר בתביעה שהגישו התובעים כנגד הנתבעת, בגין נזקים שנגרמו להם,לטענתם, בחופשה בצימר בו התארחו ביום 11.8.13.

בבקשתה טענה הנתבעת כי היא איננה בעלת הצימר,איננה עובדת בו כשכירה ובמועד הרלוונטי אך סייעה לבן זוגה בעבודתו.

הבקשה הועברה לתגובת התובעים. ביום 13.11.15 הגישו התובעים בקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של צירוף שני נתבעים, הן את בעל הצימר, והן את בן זוגה של הנתבעת וכן עתרו להגדיל את סכום התביעה.

הן מהבקשה להוספת נתבעים והן מבקשת התובעים מיום 10.11.15 עולה כי התובעים אינם מסכימים למחיקת התביעה כנגד הנתבעת.

4.לאחר ששקלתי את טענות הנתבעת שוכנעתי כי אף שיהיה מקום לבחינת הטענות במהלך הדיון,אין בהן כדי להביא לסילוק התביעה על הסף.התובעים שבו וטענו, הן בכתב התביעה, והן בכתבי בי דין נוספים שהוגשו כי ההתנהלותם הייתה אל מול הנתבעת בלבד ולפיכך היא אחראית לנזקיהם. בשלב זה,בטרם התבררו העובדות לאשורן,לרבות חלקה של הנתבעת במחדלים הנטענים ע"י התובעים ולפיכך, לא ניתן לקבוע לכתחילה שאין לתובעים עילת תביעה כלפי הנתבעת. זאת ועוד, הנתבעת לא צירפה תצהיר לאימות העובדות המפורטות בבקשה.

בהתאם להלכה הפסוקה, סעד של דחייה או מחיקת תביעה על הסף הוא סעד דרסטי ואין להיעתר לו, אלא אם ברור לבית המשפט מלכתחילה ומעל לכל ספק, וזאת, רק מעיון בכתבי הטענות והנספחים הנלווים, שאין לתביעה שום סיכוי להצליח גם אם יוכחו כל רכיביה. כאשר למצב העובדתי והמשפטי כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על ידי בעלי-הדין, יש פנים לכאן ולכאן וישנו סיכוי כלשהו, אפילו הנמוך ביותר, שהתביעה תתקבל, ולו באופן חלקי, אין להיעתר לבקשה לסילוק התביעה. ראו א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, בעמ' 171.