ת"ק 62797-12-13 קליימן ואח' נ' רבינוביץ ואח'

ביום 24.11.13 קיימו הנתבעים מסיבת בר מצווה לבנם, אשר בה ביקשו לקיים פעילות של ערב קזינו לילדים ולצורך כך יצרה הנתבעת 1 קשר עם התובע, המנהל עסק בשם "כיף כף" המספק אטרקציות לארועים.

הנתבעת יצרה קשר טלפוני עם התובע ושוחחה עמו מספר פעמים לצורך בירור הפרטים וקבלת הצעת מחיר, וביום 25.10.13 שלחה לתובע מסרון ובו נרשם כדלקמן:

"סגרנו שב- 24.11.13. הארוע מתחיל ב- 20.00 עד 23.00. אני רוצה ...(כאן מופיע פירוט רכיבי האטרקציה – פ.ל.) הצעה: 1,400 ₪ כולל מע"מ. שבת שלום."

בתגובה למסרון זה שלח התובע מסרון תשובה בו נכתב: "מעולה. שבת שלום... נדבר בראשון". (להלן: "ההתכתבות ב-25.10").

לטענת התובע, הוא ראה בהתכתבות ב-25.10 הסכם לקיום הארוע ונערך בהתאם. לטענתו ניסיונותיו להשיג את הנתבעת ביום ראשון שלאחר אותה התכתבות, לא צלחו, וכך גם בימים בסמוך לארוע. רק ביום 23.11.13, לאחר ששלח הודעת טקסט לברר מה קורה עם הארוע המתוכנן למחרת היום, הודיעה לו הנתבעת כי היא מבטלת את ההצעה שניתנה על ידו (כך בלשונה במסרון).

לטענת הנתבעת היא המתינה, לאחר ההתכתבות ב-25.10 לקבלת טופס הזמנה, כפי שהתובע ציין בפניה בשיחה טלפונית שיעשה, ומשלא נשלח אליה טופס והיא לא חתמה עליו ואף לא הסדירה את תשלום מקדמה, היא לא ראתה בהתכתבות בין הצדדים משום סגירת העסקה. לפיכך, אף פנתה לגורם אחר לקבל את אותו שירות, באותו המחיר.

המחלוקת בין הצדדים למעשה ממוקדת בשאלה האם התכתבות ב-25.10 יצרה הסכם בין הצדדים, כאשר לטענת הנתבעת, על אף שהשתמשה במילה "סגרנו" במסרון, הרי שהיא לא ראתה בהתכתבות משום הסכם, בין היתר בשל העובדה שלא נערך מסמך בכתב כפי שנערך על ידה ביחס לספקים אחרים שהזמינה מהם שירותים לאירוע. הנתבעת הוסיפה כי העובדה שלא ציינה במסרון פרטים נוספים של הארוע כגון: המקום בו הוא מיועד להתקיים, מספר הילדים וכדומה, מביאה לכך שאין לראות בתכתובת זו, משום הסכם מחייב. יתרה מכך, לטענתה העובדה שהתובע ציין בפניה שבכוונתו להעביר לה טופס הזמנה לחתימה תוך דרישת מקדמה, מעיד על כך שלא היה באותה תכתובת כדי לסגור הסכם בין הצדדים אלא התכתובת נשארה ברמה של הצעת מחיר בלבד.

לאחר שמיעת הצדדים בפני אני קובעת כי על אף השימוש במילה "סגרנו" לא היה בתכתובת כדי ליצור הסכם מחייב בין הצדדים, שכן, מאותה תכתובת עולה כי לצורך השלמת ההתקשרות בין הצדדים, נדרשו הצדדים לקשר נוסף והדבר עולה מפורשות מתשובתו של התובע לפיה על הצדדים לדבר ביום ראשון. העובדה שהצדדים לא הצליחו, ככל הנראה, לדבר ביניהם בסמוך לאחר התכתובת ב-25.10 ועד יום לפני הארוע, הביאה למצב שאותה התקשרות ביניהם, לא הושלמה לכדי הסכם מחייב.

עם זאת, אני סבורה כי היה על הנתבעת להבהיר לתובע בעקבות התכתובת ב-25.10 כי אינה רואה בחילופי הדברים ביניהם, משום הסכם מחייב, שכן בהחלט היה בשימוש במילה "סגרנו" בכדי להטעות את התובע באשר לרצינות כוונותיה של הנתבעת, מקום בו, בלשון מקובלת, שימוש במילה "סגרנו" משמעה שאכן נוצרה התקשרות בין הצדדים, שרק נותר עוד לסכם את פרטיה הסופיים. העובדה שהנתבעת לא השיבה לפניותיו הטלפוניות של התובע בהתקרב מועד הארוע, ועד למועד שליחת המסרון יום לפני הארוע, תרמה אף היא לחוסר ההבנה שחלה ביניהם.

מנגד, היה על התובע, במיוחד כאיש המפעיל אטרקציות רבות ובעל נסיון רב, לוודא בסמוך לאחר אותה התכתבות ולא יום לפני הארוע, את כוונותיה של הנתבעת ובאם אכן היא נערכת להגעתו.