עין דור נ' נואמה

פתח דבר

1. בין הצדדים נכרת חוזה. על פי החוזה, התחייב התובע (להלן: "האדריכל") להסדיר רישיון לעסק של הנתבע (להלן: "בעל העסק"). האדריכל טוען כי לאחר שבעל העסק קיבל את הרישיון, הוא סרב לשלם לו את שכרו. על כן הגיש את התביעה שבפני. האדריכל עותר לחייב את הנתבע לשלם לו סך של 8,385 ₪. מהם 5,000 ₪ בגין ההתחייבות החוזית והיתרה בגין ריבית, הצמדה והוצאות.

   מנגד טוען בעל העסק כי האדריכל לא שקד על ביצוע חיוביו על פי החוזה. זאת, על אף שהתחייב כי הרישיון יתקבל בתוך 30 יום. על כן, נאלץ הוא עצמו לבצע את הפעולות הנדרשות. רק בעקבות פעולות אלה, קיבל בסופו של יום את הרישיון.

2. מצאתי כי יש לקבל את התביעה בחלקה.

3. להלן אפרט את הנימוקים להחלטה זו.

   עובדות שאינן במחלוקת

4. ביום 02.08.15 נכרת חוזה בין הצדדים (מוצג ת/2). החוזה מתייחס להגשת תכניות לרישיון עסק. בתנאי התשלום נקבעו שני שלבים. הראשון במעמד חתימת החוזה. השני בסך 5,000 ₪ במעמד קבלת הרישיון. אין מחלוקת כי התשלום הראשון בוצע.

5. בחוזה נכתב כי הטיפול בבקשה לקבלת הרישיון מותנה בהחלטות ובדרישות של העירייה והגופים הקשורים לרישיון עסק. בעל העסק התחייב למלא את הדרישות שיוצבו כתנאי לקבלת הרישיון.

6. אין בחוזה תניה הקובעת התחייבות של האדריכל למועד השלמת התהליך.

7. רישיון העסק התקבל ביום 22.01.16 (מוצג ת/1).