ת"ק 62528-11-15 גושן נ' ישראכרט בעמ ואח'

העובדות הצריכות לעניין:

1. ביום 29.11.15 הגיש התובע תביעה נגד הנתבעות בדרישה כי אלה יפצוהו, ביחד ולחוד, בסך 14,216 ₪. בתביעה נטען כי עת ניסה התובע - אשר החזיק בכרטיס אשראי מסוג "גולד מאסטרקארד", אותו הנפיקו הנתבעות – בזמן שהייתו בלונדון ביום 1.10.15, למשוך סך של 200 פאונד ממכשיר כספומט שם, בשעה 1:00 בלילה, באמצעות כרטיס האשראי הנ"ל, נתקע ו/או נבלע הכרטיס במכשיר. כתוצאה מכך, נאלץ התובע למשוך כסף ממכשיר כספומט אחר באמצעות כרטיס אשראי נוסף אשר היה ברשותו. למחרת האירוע, נציג ממחלקת הביטחון של הנתבעות יצר קשר טלפוני עם התובע והודיע לו כי בלילה זוהתה פעילות חריגה בכרטיס האשראי וביקש לקבל פרטים. התובע הסביר לנציג מטעם הנתבעות את אשר ארע בלילה לכרטיס האשראי. ככל הנראה, נטען, כרטיסו של התובע, נגנב מאוחר יותר ונעשה בו שימוש ע"י צד ג' בסכום של 8,362.44 ₪, כאשר מסכום זה יש להפחית סך של 199.85 ₪ בגין רכישה אשר בוצעה ע"י התובע בחנות בלונדון בתאריך 30.9.15, טרם נגנב הכרטיס.

לאחר חזרתו של התובע לארץ, שלח התובע ביום 7.10.15 מכתב תלונה למחלקת הביטחון של הנתבעות על גניבת הכרטיס והשימוש בו וביקש לזכותו בסכום שנגנב. לאחר קבלת פנייתו של התובע, התבקש התובע ע"י חוקר ו/או נציג הביטחון מטעם הנתבעות להיבדק בדיקת פוליגרף. התובע הסכים, נטען, ללא היסוס מתוך ביטחון כי הוא דובר אמת. אלא, שלתדהמתו, עודכן טלפונית מהחוקר ו/או נציג ביטחון של הנתבעות, כי תוצאות הבדיקה העלו כי אינו דובר אמת.

לאחר קבלת העדכון הטלפוני הנ"ל, נטען, שלח התובע, באמצעות עו"ד גושן, מכתב לנתבעות בו בקש לקבל עותק חוות דעת בודק הפוליגרף לרבות סרט בדיקת מכשיר הפוליגרף וכן עותק כל מסמך עליו חתם בטרם ביצע את הבדיקה. כמו"כ, ביקש, באמצעות עו"ד גושן, כי הנתבעות ימציאו עותק סרטי המצלמות הממוקמים במכשיר הכספומט הרלוונטי בו נבלע כרטיס האשראי של התובע.

התובע, נטען, דוחה את תוצאות בדיקת הפוליגרף אשר נערכה לו ולכן פנה באופן פרטי למכון פוליגרף אחר. ממצאי בדיקת הפוליגרף אשר ערך במכון זה, נטען, העלו כי הוא דובר אמת.

יתרה מכך, טען התובע כי תוצאות בדיקת הפוליגרף, מטעם הנתבעות, גרמו למתח בינו לבין אשתו ולעגמת נפש רבה.

התובע טוען כי על הנתבעות חלה חובה עפ"י דין להשיב לו הסכום שנגנב באמצעות הכרטיס וכן לפצותו ולשלם לו נזקיו כדלקמן:

• החזר הסכום הגנוב (לאחר ניכוי הרכישה שלו) 8,163 ₪.

• עגמת נפש – 5,000 ₪.

• הוצאות עבור בדיקת פוליגרף פרטית – 1,053 ₪.

  2. ביום 21.12.15 הגישו הנתבעות כתב הגנה מטעמן בו אישרו כי התובע החזיק בכרטיס האשראי, נשוא כתב התביעה, אך טענו כי לא נמצא ברישומיהן ניסיון משיכת המזומן הנטען על ידו. הנתבעות אישרו קיומה של שיחה עם התובע בעקבות פעילות אינטנסיבית בכרטיסו מיום 1.10.15. נטען כי כרטיסו של התובע היה כרטיס חכם נושא צ'יפ אשר השימוש בו אינו אפשרי ללא הקלדת הקוד הסודי של הכרטיס וכי כל השימושים בכרטיס נעשו תוך הקלדת הקוד הסודי, האמור להיות בידיעתו ובחזקתו הבלעדית של מחזיק הכרטיס והדבר מצביע על התובע כמשתמש בכרטיס. הנתבעות אישרו כי התובע פנה אליהן בעניין השימושים בכרטיס נשוא תביעתו. כן אישרו כי התובע הסכים לעבור בדיקת פוליגרף ואף חתם עמן על הסכם לפיו "המחלוקת שביניהם תוכרע על פי תשובותיו של הלקוח לשאלות שיופנו אליו במהלך בדיקת הפוליגרף". כן צורף עותק ההסכם האמור. התובע, נטען, נמצא כדובר שקר בבדיקה ובהתאם לנספח 1 להסכם הוא אינו זכאי לתשלום כלשהו ועליו לשאת במלוא עלות השימושים שבוצעו בכרטיסו. תוצאת בדיקת הפוליגרף שנערכה לתובע צורפה לתביעה. כן נטען כי פנייתו של התובע למכון פוליגרף נוסף, באופן פרטי, בניגוד לבדיקה הקודמת, נעשתה שלא בידיעת או בהסכמת הנתבעות ואין לה מקום בתיק ביהמ"ש והנתבעות ביקשו מביהמ"ש להורות על הוצאתה מהתיק. נטען כי אין כל ערך לבדיקה הנערכת ללא ידיעת הנתבעות ואשר הנבדק שולט בלעדית על גילויי תוצאותיה. נטען כי התובע אינו זכאי בנסיבות לפיצוי או להחזר כלשהו ובוודאי שאינו זכאי להחזר הוצאות בגין בדיקת פוליגרף עצמאית שביצע ללא ידיעתן. נוכח האמור, התבקש ביהמ"ש לדחות התביעה ולחייב התובע בהוצאות הנתבעות.

  3. בדיון שהתקיים בפני ביום 25.2.16 נכחו התובע ונציג מטעם הנתבעת 1, שי וידס. יש לציין כי הוגש כתב הגנה אחד בשם 2 הנתבעות ואישור המסירה לגבי נתבעת 2 חזר "כניתן לידי נציג הנתבעת".

  בדיון השיב נציג נתבעת 1 לשאלות התובע וטען כי הסרטים של מכשירי הכספומט לא הוזמנו ולא הגיעו וכי אין יחסים בין הבנקים בחו"ל לנתבעת. נטען כי הנתבעת מכבדת כרטיסים אשר היא מנפיקה ללקוחותיה וכי היא זכיינית של חברת "מסטרקרד" אשר עובדת עם בית העסק בחו"ל. על מנת לקבל סרט מאירופה, עליו לפנות לחברת "מסטרקארד" אשר פונה לזכיין המקומי, אשר פונה לבנק ולאחרון אין להם כל מחויבות לשלוח הסרטים. כשנשאל נציגת נתבעת 1 האם יש בידיהם דוגמת חתימה מהעסקאות שנערכו השיב: "ברור לנו שאם יש פה משהו לא תקין הוא נעשה מראש לא תקין. בן אדם לא יבוא ויחתום את חתימתו בעברית ואז יכחיש עסקה. אין לי בעיה למצוא את החתימה ולספק. החתימות הן קשקושים".

  במהלך הדיון הסכימו הצדדים כי התובע יעבור בדיקת פוליגרף ולכך שתוצאותיה תהוונה ראיה מכרעת לתביעה. בהחלטה בתום הדיון הוריתי לתובע לפנות לבדיקת פוליגרף, שעלותה 1,400 ₪ (כולל מע"מ). כן נקבע כי הוצאות הבדיקה במכון תשולמנה בשלב ראשון ע"י שני הצדדים באופן שווה, דהיינו, 700 ₪ כל צד. במידה והתובע ימצא כדובר אמת, תביעתו תתקבל, הוצאות הפוליגרף ששולמו על ידו יוחזרו לו ע"י הנתבעת וכן ישולמו לו הוצאות שביהמ"ש יקבע לטובתו. במידה והתובע ימצא כדובר לא אמת, התביעה תדחה, על התובע יהא לשלם לנתבעת את הוצאות המשפט שייקבעו.