ת"ק 62520-11-15 סעיד נ' גילבערט

התובע שכר שירותיה של הנתבעת שהיא עורכת דין לצורך מימוש פסק דין שניתן לטובתו נגד החייבים על-פי פסק הדין באמצעות הליכי הוצל"פ. אין מחלוקת שהתובע הפקיד בידי הנתבעת מקדמה בסך של 2,000 ₪ ועוד 800 ₪ לצורך הוצאות מסירה לחייבים על-פי פסק הדין.

לטענת התובע עד היום טרם מומש פסק הדין והנתבעת הפסיקה את הטיפול בענייננו. לטענתו, משלא ניתן לו השירות בגינו שכר את שירותי הנתבעת על הנתבעת להשיב מלוא הסכום ששילם לנתבעת כשכר טרחתה. התביעה הוגשה איפוא על סך של 2,000 ₪.

מנגד טענה הנתבעת שפעלה בעניינו של התובע וניסתה לאתר את החייבים על-פי פסק הדין וזאת ללא הצלחה. לטענתה עדכנה את התובע בשלבים שונים של הטיפול וכן עדכנה כי היא לא מצליחה לאתר את החייבים. לטענתה משפעלה בעניינו, גם אם לא הצליחה לסייע לו במימוש פסק הדין, היא זכאית לשכר טרחה, ולו בסכום שניתן לה כמקדמה. הנתבעת הבהירה כי למרות שסוכם על שכר טרחה של 4,000 ₪ משלא הצליחה להביא למימוש פסק הדין ולאור מצבו של התובע, לא ביקשה יתרת הסכום.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

בהתאם להסכמה שבין הצדדים שהסדירה את התשלום לנתבעת בגין שירותיה, חובתו של התובע לשלם לנתבעת שכר טרחה במקרה זה לא מותנית בהצלחה במימוש פסק הדין.

מדברי התובע עצמו עולה שגם אם הנתבעת לא מצליחה להמשיך בטיפול בתיק היא זכאית לתשלום, אלא שהוא סבור שבמקרה כזה עומדת לו יתרת זכות מתוך הסכום שהעביר לנתבעת כמקדמה שאותה על הנתבעת להחזיר לו (עמ' 2, ש' 18).

אני מקבל עדותה של הנתבעת, אשר לא נסתרה, כי ניסתה לאתר את החייבים על-פי פסק הדין (עמ' 1, ש' 21). לא נסתרה טענת הנתבעת כי נפגשה עם התובע במשרדה לפחות פעמיים (עמ' 1, ש' 18). כלומר מהדברים עולה שהנתבעת פעלה לנסות לקדם את עניינו של התובע.

אני מוצא גם שהנתבעת היתה בקשר עם התובע לצורך עדכונו. כך למשל ידעה הנתבעת שהתובע נפגע בתאונת דרכים. כן ידעה שהתובע ישב שבעה על אחיו המנוח. אירועים אלו היו לפי דברי התובע עצמו לפני למעלה משנה - שנה וחצי (עמ' 2, ש' 31). נתונים אלה לא היו יכולים להיות בידיעתה של הנתבעת אלא אם שוחחה עם התובע.

מכל האמור מאחר שלא מצאתי שהנתבעת לא פעלה בעניינו של התובע ו/או הזניחה את הטיפול ו/או לא עדכנה את התובע על מצב הטיפול בעניינו, הרי שהיא זכאית לשכר טרחה. באשר לגובה שכר הטרחה, מדובר בתיק שהועבר לטיפולה של הנתבעת עוד בשנת 2013. הנתבעת נדרשה לפגישות עם התובע, שיחות עדכון והוצאת שליחים שונים בערים שונות. בנסיבות כאלה לא ניתן לומר כי שכר הטרחה שנגבה עד עתה – 2,000 ₪ – חורג מהסביר באופן שיש להורות על השבתו במלואו או בחלקו.