ת"ק 62408-05-16 אלקלעי ואח' נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בעמ ואח'

רקע ועובדות כלליות-

1. התובע ורעייתו רכשו מאת סוכנות נסיעות בשם אמסלם כרטיסי טיסה לחו"ל. הכרטיסים שנרכשו כללו טיסת הלוך מת"א להונג קונג, לאחר מכן טיסה מהונג קונג לטוקיו, וביום 12/4/16 טיסת חזור מטוקיו להונג קונג ומהונג קונג לארץ.

   טיסת החזור, על כך אין חולק, הייתה מחולקת לשני מקטעים, כאשר חלקה הראשון אמור היה להתבצע על ידי צד ג', שעת ההמראה נקבעה בשעון המקומי לשעה 10:45 וזו אמורה הייתה לנחות בשעה 15:41 בשדה התעופה בהונג קונג, וחלקה השני נועד להתבצע על ידי הנתבעת, כך ששעת ההמראה נועדה להיות על פי השעון המקומי בשעה 16:30.

2. הצדדים אינם חלוקים אף בנוגע לכך שהזמן המינימלי בין טיסות המשך בשדה התעופה בהונג קונג נקבע על ידי רשות שדות התעופה שם, למינימום של שעה ורבע.

3. הואיל וחל עיכוב בשעת הנחיתה בחלק הראשון של המסע חזרה ארצה, כך שטיסת צד ג' נחתה בשעה 15:41 בשדה התעופה בהונג קונג, היה דלפק הקישור של חברת אל על סגור, ונציג אל על לא נמצא במקום.

   התובע טוען כי נציג צד ג' ששהה במקום אותה עת, אליו פנו התובע ורעייתו בלית ברירה, טען לפניהם כי דלפק אל על במקום נסגר נוכח העובדה שבטיסת אל על נעשה רישום יתר, ולאחר דין ודברים איתר עבורם טיסה חלופית בחברת טורקיש איירליינס עם עצירה באיסטנבול בדרכם חזרה. לטענת התובע נחתה טיסתם החלופית באיחור של 12 שעות ביחס לשעה בה נועדו לשוב ארצה, ומכאן תביעתו זו. עוד טען התובע כי לא זכה לקבל את ההטבות הקבועות בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: 'החוק'), ואף לא ניתנה בידו הבחירה בין טיסה חלופית לבין החזר כספי כמצוות החוק. בשים לב לכל אלו, לזכויותיו לפי חוק שירותי תעופה לקבלת הטבות, זכות בחירה ופיצוי כספי ובשים לב למרחק הטיסה מישראל, מבקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לתובע (עבורו ועבור רעייתו) סך כולל של 10,000₪.

4. הנתבעת טענה כי משאיחר התובע לטיסתו ארצה, ובשים לב לעובדה שדלפקיה נסגרים שעה ורבע לפני מועדה של כל טיסה, למניעת איחור ואי עמידה בלוח הזמנים המוקצב על ידי רשות התעופה, הרי שלא יכול היה לעלות לטיסתו ארצה כפי שהוזמנה מבעוד מועד, ועליו להפנות את טענותיו אל צד ג'. עוד טענה כי ממילא אין כל תחולה להוראות חוק שירותי תעופה, נוכח העובדה שהתובע עצמו איחר לטיסתה, אשר יצאה במועדה וכמתוכנן לדרכה. לשיטתה, טענות התובע לפיהן הגיע אל דלפק הבידוק של הנתבעת שעה אחת לפני הטיסה המתוכננת ארצה אין בה ממש שהרי אין חולק כי טיסת צד ג' הגיעה אל הונג קונג בשעה 15:41 וטיסת ההמשך נועדה לצאת בשעה 16:30. בהתאמה, חזקה לטענתה שהתובע הגיע בשעה מאוחרת יותר אל דלפקיה, שהרי היה עליו לעבוד ביקורת דרכונים, לאסוף את כבודתו ולעבור בידוק (צ'ק אין) אצל הנתבעת.

5. זאת ועוד - לטענתה, על פי הוראות תקנות התעופה הבינ"ל, על פיהן פועלות רוב חברות התעופה הסדירות (IATA), המוביל שבקטע הטיסה שלו חל העיכוב מחויב לדאוג לטיסת המשך חלופית עבור נוסעיו המאחרים וכך קרה גם כאן. הנתבעת הכחישה כל רמז לטענה בדבר רישום יתר והמציאה דו"ח תפוסה לתמיכה בטענתה, ולבסוף טענה כי אף אם היה מקום להורות על פיצוי התובע בגין האירוע הרי שיש להשית על צד ג' את החובה לשפותה בגין כל פיצוי כאמור, ובהתאמה הגישה הודעת צד ג' כנגד חברת קטאי פסיפיק איירלינס בע"מ, צד ג' כאן.

6. צד ג' טענה כי בנסיבות המקרה אין תחולה להוראות חוק שירותי תעופה, נוכח העובדה שהטיסה שהתעכבה הינה טיסה מטוקיו להונג קונג ולא טיסה לישראל, והיא עצמה אינה עונה להגדרת "מפעיל טיסה" כאמור שם, משאינה מפעילה טיסה מישראל או אל שטח ישראל. עוד טענה כי על הפרשה חלות הוראות אמנת מונטריאול (שנועדה ליצור אחדות ועקביות בדינים החלים על טיסות בין מדינות שונות החתומות על האמנה), ואלו קובעים ייחוד לעילה, על פי האמנה בלבד. כך או אחרת טוענת צד ג' כי אף לו הייתה תחולה להוראות החוק, הרי שטיסתה התעכבה במשך שעה אחת בלבד, וכי ממילא אין זכות לפיצוי כספי על פי החוק כמו גם על פי האמנה במקום שבו סיבת העיכוב היא בנסיבות מיוחדות שאינן בשליטתו של מפעיל הטיסה/ המוביל האווירי. במקרה דנן, טענה צד ג', היה העיכוב נעוץ בתנאי מזג האוויר הקשים אשר יצרו עיכוב בטיסות ומנעו, על פי הוראות רשויות התעופה, את העמידה במועדים באופן שניתנה הוראה על שלוש הגבלות בנחיתה ובהמראה של מטוסים באותו יום.