יהודה נ' עלון

בפניי בקשה לביטול פסק דין.

לטענת המבקש, ביום 3.10.17 הגיש לבית המשפט בקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה שהתברר לו לאחר מכן כי הבקשה לא טופלה ע"י המזכירות ונפלה בין הכיסאות כטענתו, על כן הוא זכאי לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

לטענת המשיב, אין לבטל את פסק הדין הן מחובת הצדק מאחר וכתב התביעה נמסר לידי המבקש ביום 14.9.17. והן משיקול שעת בית המשפט מאחר והמבקש לא הצביע על כל הגנה בבקשתו.

דיון:

בית המשפט מקבל את עמדת המשיב ולפיה ביום 14.9.17 מסר את כתב התביעה לידי המבקש שכן בקשת המבקש הנטענת, מיום 3.10.17, למתן ארכה להגשת כתב הגנה מוכיחה כי קיבל את כתב התביעה לידיו . בכך לא נפל פגם במתן פסק הדין וכי המבקש אינו זכאי לביטולו מחובת הצדק.

גם בבוא בית המשפט לבחון את ביטול פסק הדין משיקולי דעתו , לא מצאתי בבקשת המבקש לביטול פסק הדין כל התייחסות לטיעוני המשיב בכתב התביעה ומהם סיכויי הגנתו. על כן המבקש אינו זכאי לביטול פסק הדין אף מכוח שיקול דעת בית המשפט.

יחד עם זאת בית המשפט לא יוכל להתעלם מעקרון זכות הגישה לערכאות.

בית המשפט העליון קבע לא אחת, כי פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינו הליך חורג מן המתכונת הרגילה ומן הסדר הטבעי של ההתדיינות המשפטית זכותו הטבעית, המוסרית והחוקית של אדם אשר נטענות כנגדו טענות ומועלות כנגדו תביעות לשטוח את טענותיו וגרסתו לפני בית המשפט, ושהן יתבררו בהליך מלא וצודק של הבאת ראיות. וכדבריה של כב' השופטת פרוקצ'ה ברע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון (טרם פורסם "התייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הניתנת להוראות סדר הדין , ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים".

רבות דנו ודנים בעניין אפשרות הגישה לערכאות בפועל של האזרח הקטן, ובעניין הפער העצום של יישום אותה זכות ע"י בעלי ממון וחברות, לעומת האזרח הקטן ואולם זהו נושא שלם שאינו מעניינו של מאמר זה.

הרחבתה של אותה זכות מטילה על בתי המשפט את החובה לאפשר לכל אדם דיון אמיתי מלא והוגן בבית המשפט. זכות זו, שאין עליה עוררין, מהווה את המטרייה שתחתיה ישקול בית המשפט כל בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מאחר ופסק דין שניתן במעמד צד אחד הינו הליך החורג מן המתכונת הרגילה ומן הסדר הטבעי של ההתדיינות המשפטית "יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת" (ע"א32/833  בר"ע 301/81  ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3)".

לאור כל אשר הובא לעיל נחה דעתי כי יש להורות על ביטול פסק הדין בכפוף להפקדה בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות המשיב ולאור מחדלי המבקש.

על כן הנני מורה למבקש להפקיד בקופת בית המשפט סך של 2,000 ₪ וזאת עד ליום 20.5.18.