דניאלי ואח' נ' גדליהו ואח'

התובעים שכרו דירה, שבבעלות הנתבעת, באמצעות בתה, הגברת ליאורה גדליהו, ומסרו פיקדון כספי בסך 8800 ₪, ו- 24 שיקים מעותדים בגין דמי השכירות. לטענת התובעים הסכם השכירות נחתם ביום 13.8.17, לתקופה, מיום 1.9.17 עד 31.8.19. ביום 29.8.17, בטרם קיבלו את החזקה בדירה, התברר להם מהדייר הגר בדירה שקיימים ליקויים חמורים בדירה שאינם מאפשרים להם מגורים סבירים וראויים, וקיים ריקבון ועובש בארונות מטבח, המזגן איננו מקרר, וגישה למפסק החשמל הראשי איננו מצוי בדירה.

התובעים טוענים כי ביקשו את תיקון הליקויים, אלא שבתה של הנתבעת סירבה, ולכן החליטו התובעים שלא לעבור לדירה ושלחו הודעה על ביטול הסכם השכירות ביום 30.8.17. עוד טוענים התובעים כי ביטלו את השיקים אלא שהנתבעת מפקידה מידי חודש את ההמחאות שנמסרו, למרות ביטול ההסכם, והם עותרים להשבת הפיקדון הכספי והשבת ההמחאות שנמסרו.

הנתבעת, באמצעות בתה, טענה כי על פי סעיף 6 להסכם השכירות התובעים ראו את המושכר ומצאו אותו מתאים, והם ויתרו על כל טענה של פגם בדירה, ולטענתה, התובעים ראו והתרשמו מהדירה כבר ביום 22.7.17 וחתמו על הסכם השכירות ביום 13.8.17, אולם יממה לפני כניסתם לדירה הודיעו ביום 30.8.17 על ביטול הסכם השכירות. עוד טוענת הנתבעת כי נאלצה להשכיר לשוכרים חלופיים, כאשר מועד השכירות שלהם החל ביום 19.11.17, והדירה עמדה ריקה במשך חודשיים ו 18 ימים, ועל התובעים לפצות את הנתבעת בגין דמי השכירות האבודים. כמו כן טוענת הנתבעת כי פעלה לתיקון כל הליקויים, ונגרם לה נזק בשל היות הדירה ריקה הן בגין דמי השכירות והן בגין תשלומי ארנונה, ובשל כך, הגישה תביעה שכנגד. התובעים הגישו כתב הגנה שכנגד וטענו כי סעיף 6 להסכם מתייחס לתקלות מינוריות ולא לליקויים בטיחותיים, וכן טענו שהנתבעת נאלצה לשפץ באופן יסודי את הדירה אירוע שנמשך כחודשיים.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, עולה כי ביטול הסכם השכירות נעשה על ידי התובעים שלא כדין, באופן המחייב את התובעים במתן פיצוי כספי לנתבעת.

התובעים העידו כי ראו את הדירה והתרשמו ממנה ביום 20.7.17, ואף חתמו בהסכם השכירות כי הם מוותרים על כל טענה של מום או פגם בדירה. אין לקבל טענת התובעים שסעיף 6 להסכם, מתייחס לליקוים מינורים בלבד, ואם היו קיימים ליקויים בטיחותיים, או מסכני חיים, כטענת התובעים, היו אמורים התובעים להבחין בהם ולראותם בעת הביקור בדירה.

ביטול הסכם השכירות יום אחד בלבד לפני כניסתו לתוקף, איננו מהווה ביטול כדין, מה גם שאת מצב הדירה יכלו התובעים לבדוק בטרם חתמו על הסכם השכירות, כפי שאף בדקו והתרשמו מהדירה.

אומנם, בדיון הוצגו תמונות צבע של ליקויים בדירה, שברי מרצפות ועובש בקירות ומדובר בליקויים שמצריכים תיקון, אולם התרשמותי מהעדויות הינה, שבתה של הנתבעת היתה נכונה לתקן את הליקויים, כפי שאכן ביצעה. לכן, לא היה מקום לביטול ההסכם מצד התובעים, בהתראה קצרה ביותר, מה גם שהתובעים אישרו שבוצעו התיקונים בדירה, והם לא הביאו לעדות כל דייר חלופי אשר ייכנס לדירה במקומם.

אני מקבלת את גירסתה של בתה של הנתבעת לפיה הדירה הושכרה לשוכרים חלופיים רק לאחר חודשיים ו 18 ימים, ועל כן, על התובעים לפצות את הנתבעת בגין הפסד השכירות בשל ביטול ההסכם שלא כדין מצד התובעים, יום לפני כניסת ההסכם לתוקף. יחד עם זאת, לאור העובדה שהנתבעת אכן ביצעה תיקון ליקויים בדירה, על פי עדותה, תיקונים אשר היו מחויבי המציאות גם במידה והתובעים היו מקיימים את הסכם השכירות וגרים בדירה, אין מקום לחייב את התובעים בגין מלוא התקופה בה עמדה הדירה ריקה, בסך של 11,400 ₪, אלא בגין מחצית התקופה בלבד, בסכום שעומד על סך 5,700 ₪. התובעים הפקידו בידי בתה של הנתבעת פיקדון כספי בסך של 8800 ₪, ועל כן הנתבעת, באמצעות בתה, תחזיר לתובעים את ההפרש בסך 3,100 ₪.

למען הסר ספק, הואיל והתובעים לא נכנסו לגור בדירה, אין הנתבעת רשאית להפעיל את שטר החוב, ואין היא רשאית לפדות את ההמחאות שנמסרו לה באמצעות בתה עבור דמי השכירות החודשיים, ועבור דמי ועד הבית.