ת"ק 62191-03-15

התביעה יסודה בנזקי מים.

רקע עובדתי וטענות הצדדים 

1.התובעים והנתבעים הם שכנים המתגוררים בבית דו משפחתי, ולהם קיר משותף.

2.בתאריך 06.08.14, יום שישי בערב, החלו מים להציף את חלל המטבח של בית התובעים והם הזעיקו מיידית אינסטלטור. הלה החל לחפש את מקור הנזילה ולצורך כך עקר מרצפות, חתך חלק מארונות המטבח והחליף קטע מצינור. לאחר כל אלו התברר שמקור הנזילה אינו בבית התובעים, אלא פיצוץ של צינור מים בבית הנתבעים. הצינור תוקן והנזילה פסקה.

3.התובעים טוענים שעל הנתבעים לפצותם על מלוא נזקיהם כדלקמן: תשלום לאינסטלטור בסך 4,095 ₪ (בכתב התביעה נכתב 4,300 אך בעת הדיון טענו התובעים שמדובר בטעות, והסכום הנכון הוא 4,095 ₪ כעולה מהקבלה שצורפה לכתב התביעה); תיקון ארונות המטבח שנחתכו על ידי האינסטלטור לשם איתור מקור הנזילה, סך של 2,500 ₪ לפי הצעת מחיר שצורפה לכתב התביעה; עלות מרצפות חדשות במקום אלו שנעקרו על ידי האינסטלטור, סך של 2,700 ₪; עבודות ריצוף בסך של 1,200 ₪; ופיצוי נוסף בגין עגמת נפש ואי הנוחות הרבה שנגרמה לתובעים במשך חודש וחצי של ביצוע העבודות בסכום של 7,100 ₪, סה"כ עולה סכום התביעה כדי 17,800 ₪.

4.הנתבעים מודים שצינור מים בביתם התפוצץ וגרם לנזילת מים בבית התובעים, האינסטלטור שהזמינו התובעים הוא שתיקן את צינור המים בביתם. לפיכך, הנתבעים מודים באחריותם לנזק שנגרם לתובעים; טענתם היא שהנזק, רובו ככולו, נובע מפעולותיו הרשלניות של האינסטלטור, שנהג בחוסר מקצועיות ובמקום לבצע פעולות איתור פשוטות עקר מרצפות, חתך צינורות וניסר ארונות מטבח. לטענת הנתבעים לו ביצע האינסטלטור בדיקות מקדימות כגון בדיקת לחץ מים בצינורות, הוא היה נוכח לראות שהנזילה אינה נובעת מליקוי בבית התובעים, ומרבית הנזק היה נמנע. טענות אלו תמכו הנתבעים בחוות דעת שמאי שצורפה לכתב ההגנה.

יש לציין כי אף שהתביעה הוגשה נגד בעלי הבית השכן (הנתבעים) חוות הדעת שצורפה לכתב ההגנה נערכה על ידי הראל חברה לביטוח, מבטחת הנתבעים. בעת הדיון התייצב נציג הראל וביקש לסייע לנתבעים. לאור מצבם הבריאותי של הנתבעים נעניתי לבקשה כמפורט בפרוטוקול הדיון. נציג הראל הודיע שיש ביטוח צד ג' וכי חברת הביטוח הראל היא המבטחת, וממילא היא גם שתישא בכל פיצוי שייפסק.

הנתבעים טענו, בנוסף, שהסכומים הנתבעים מוגזמים מאוד כעולה מחוות דעת השמאי שצורפה, וכי התובעים לא תמכו טענותיהם בכל מסמכים או ראיות אחרות.

5.לאור הטענה כי עיקר הנזק נגרם כתוצאה מהתרשלות האינסטלטור, שלחו הנתבעים הודעה לצד שלישי נגד האינסטלטור, בה טענו כי עליו לשפותם בגין כל סכום שייפסק, אם יפסק. ההודעה לצד שלישי לא נמסרה לצד השלישי, וכך לא הוגש על ידו כתב הגנה. האינסטלטור התייצב לדיון והבהיר כי הוא התייצב לבקשת התובעים, כעד מטעמם, הוא לא ידע שהוא נתבע אישית, הוא לא קיבל את ההודעה לצד ג' וגם לא קיבל זימון לדיון.

לאור זאת, לבקשת הנתבעים ובהסכמת הצד השלישי, ההודעה לצד שלישי נמחקה.

העדויות

6.האינסטלטור, מר פרינטי, העיד כי כשהגיע לדירה מצא "מפל" של מים באמצע רצפת המטבח, והחל מיידית בניסיון לאתר את מקור התקלה. מתוקף ניסיונו הוא סבר שיש לחפש תחילה בבית התובעים וכך עשה. רק לאחר מספר ניסיונות לאתר ולתקן את התקלה, התברר שצינור המים הראשי של בית הנתבעים, העובר בתוך הקיר המשותף, דולף, והוא הוחלף.

מר פרינטי העיד שהוא לא חתך את כל ארונות המטבח, אלא רק את שני הארונות מאחוריהם עובר צינור המים שכשל, וכי לא היתה כל דרך אחרת להגיע לצינור. העד טען כי את סבירות החלטותיו יש לבחון על רקע הנסיבות שהיו בפניו בזמן אמת, ולא כחוכמה לאחר מעשה. הוא הוזעק ביום שישי בערב, מצא מים רבים זורמים, לא היו בידיו תכניות ולא היתה שהות או אפשרות לזמן בעלי מקצוע נוספים. מתוקף ניסיונו הוא סבר שהכשל מצוי בבית התובעים, על כן פעל כפי שפעל.

7.התובע העיד שהמים פרצו באמצע המטבח ואיש לא ידע מה מקורם. האינסטלטור הרים את האריחים במקום בו פרצו המים, אך התברר שלא שם הדליפה. מאחר ונראה היה שהמים פורצים מתחת לארונות המטבח, פורקו הארונות, ורק אז התברר שהמים פורצים מתוך הקיר, וכשנפתח הקיר התברר שהצינור הפגוע הוא של בית הנתבעים.

התובע התייחס גם להיקף הנזק הנתבע, וטען כי עלות האינסטלטור נסמכת על קבלה ששולמה. עלות תיקון ארונות המטבח נסמכת על הצעת מחיר שקיבל, ואין בידיו ראיות אחרות מאחר ואין לו אפשרות כספית לתקן את הנזק, והוא ממתין לפיצוי כדי לבצע את התיקון. עלות רכישת המרצפות ועלות עבודת הריצוף הם בהתאם לעלות בפועל, כפי ששילם, ואף שאין בידיו קבלות להוכיח טענותיו הוא מעיד כי כך שולם. לעניין עוגמת הנפש, נכתב בכתב התביעה שהתובעים נאלצו לחיות בתוך ארגז חול, במשך חודש וחצי.

8.הנתבעים עצמם לא העידו. לכתב ההגנה צורפו שתי חוות דעת שמאיות אחת לעניין הנזק שנגרם לבית התובעים והשנייה לעניין הנזק שנגרם לבית הנתבעים. השמאי כותב בחוות דעתו שהעבודות שבוצעו בבית התובעים היו עבודות מיותרות שמקורן באבחון לקויי והיעדר בדיקות בסיסיות לאיתור התקלה, וכי בדיקת לחץ מים פשוטה היתה מונעת את נזקי התובעים. בחוות הדעת השנייה העריך השמאי את עלות תיקון הנזק בבית התובעים, בסכום כולל של 4,500 ₪ ולא 8,095 ₪, כפי שנתבע.

השמאי לא התייצב לעדות ומשום כך אין לחוות דעתו כל משקל (התובעים התנגדו לבקשת דחייה שהוגשה טרם הדיון, והדיון התקיים במועד). עם זאת, וכפי שיובהר, התייצבות השמאי לחקירה לא היתה משנה מהתוצאה.