ת"ק 62136-07-14 כהן נ' ממן ואח'

בפני תביעת "פח אל פח" בסך של 9,013 ₪ בצירוף ריבית והצמדה, בגין נזקי התובע בתאונה מיום 01.06.2014, בה היה מעורב רכב הנתבע. התובע תובע את נזקיו הישירים על פי דו"ח שמאי, שכ"ט שמאי וימי השבתת הרכב.

לצדדים גרסאות שונות באשר לנסיבות התאונה, וכל צד מגלגל את האחריות על משנהו.

התובע לא פירט בכתב התביעה את נסיבות התרחשות התאונה. בטופס הודעת התובע לביטוח יום לאחר התאונה, אשר צורף לכתב התביעה, נטען כי רכב הנתבע לא שמר מרחק ופגע ברכב התובע. בעדותו בפני פרט התובע, לראשונה, כי עמד להיכנס לאזור חניית המוניות בבית החולים "איכילוב" בת"א, כשרכבו עם הפנים בכיוון החנייה. לפתע הרגיש מכה חזקה מאחור. לדבריו, רכב הנתבע נסע מנתיב נסיעתו מאחוריו, במהירות גדולה, לא שמר מרחק ופגע בו מאחור. התובע הבהיר שאותה עת טרם הספיק להיכנס למפרצון החניה, וכי לא ראה את רכב הנתבע לפני התאונה.

לגרסת הנתבע, כפי שפורטה בכתב ההגנה וכן בעדותו בפניי, עת שנסע עם רכבו באזור בית החולים איכילוב בת"א בנתיב נסיעתו כדין, יצא לפתע רכב התובע מדרך צדדית מימין לרכבו, ותוך כדי אי מתן זכות קדימה לרכב הנתבע, נכנס לנתיב נסיעתו של רכב הנתבע. לדברי הנתבע הוא ניסה "לברוח" מרכב התובע ופגע בו בצד שמאלי אחורי. הנתבע חזר על גרסתו זו לתאונה בטופס הודעתו למבטחיו (סומן נ/1). לדברי הנתבע הוא לא נסע במהירות מופרזת, ואי אפשר לנסוע במהירות מופרזת במקום.

באשר למיקום הפגיעה בכלי הרכב, על פי דוח השמאי שמצורף לכתב התביעה, וכן על פי עדותו של התובע, רכב התובע ניזוק בצד שמאלי אחורי. על פי עדות הנתבע ותמונות כלי הרכב שהציג ממכשיר הנייד שלו במהלך עדותו, רכב התובע נראה עם פגיעה במחזיר אור אחורי שמאלי, ואילו רכב הנתבע נראה עם שפשופים בצד ימני קדמי.

הנתבע, אשר כפר בצורך בהחלפת המגן האחורי ברכב התובע כפועל יוצא מהתאונה. התובע הציג תמונות כלי הרכב סמוך לאחר התאונה שהציג ממכשיר הסלולרי שלו, בהן לא נראים סימני מעיכה של המגן האחורי ברכב התובע.

הצדדים הדגימו בפני את סיבות התאונה, איש איש לגרסתו, באמצעות מכונית צעצוע וכן במיקום התאונה במחשב בית המשפט בגוגל.

אף שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי : "...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו". [רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981] וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים".