לוי נ' נרקונסקי

התובע מספר שחברה מסוימת (החברה החייבת) שלנתבע יש זיקה אליה, נותרה חייבת לו בגין עבודות שעשה עבור אותה חברה, סך של 11,565 ₪.

התובע טוען שהנתבע חתם על ערבות אישית לתשלום החוב, ועל יסוד אותה ערבות מבקש התובע לחייב את הנתבע לשלם לו סכום זה.

התובע צירף את המסמך הרלוונטי לשיטתו שבו נאמר בין השאר: "אנו... וקובי נרקנסקי – ת.ז. XXXXX  מתחייבים אישית לפרוע למר לוי... את החוב עבור הובלות... שעומד על 11,566 ₪".

הנתבע טוען להגנתו, שפגש את התובע ביום 29.10.2015 במשרדי חברת אמניר.

הנתבע מציין, שהחברה שחייבת את הכסף לתובע הייתה בבעלות שתי חברות, כאשר הנתבע ייצג את אחת משתי החברות הללו כנציגה בדירקטוריון החברה החייבת.

הנתבע מצין שבהיותו במשרדי חברת אמניר, הגיע התובע למקום, הפריע לפגישות שם ופנה בצעקות למנכ"ל החברה בדרישה לקבל תשלום על ההובלות שעשה.

הנתבע טוען שהסביר לנוכחים, שאינו יכול לאשר תשלום לתובע מאחר ולא היה מעורב בפעילות השוטפת של החברה החייבת, והמנכ"ל חליווה יצא מהמשרד ומסר לתובע שיקים אישיים שלו.

הנתבע טוען שבמעמד זה חתם על מסמך קצר, לפיו לאחר מסירת השיקים הפרטיים של חליווה לתובע, יחזיר התובע את השיקים שהוא מחזיק, של החברה החייבת, ולאחר הפירעון לא יהיו לו כל תביעות לחברה החייבת.

הנתבע מפנה להסכם שצורף לכתב התביעה (ת/1) וטוען שהמסמך אינו בכתב ידו והוא גם לא חתום עליו.