רוטבורד נ' סלקום ישראל בע"מ

מונחת לפניי תביעה לפצות את התובעת, בעיקר, בגין חיוב "עבור שיחות שלא הגיעו ליעד".

בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה.

תמצית טענות הצדדים

התובעת טוענת בין השאר, כי במהלך שהותה בחו"ל, בוצעה בטעות שיחה למספר 2677 ממכשיר הטלפון שלה. מדובר בשיחה שלא מגיעה לכל יעד. בגין זאת, חויבה התובעת על-ידי הנתבעת בסך של 820 ₪. משלא שולם החוב האמור, נותק קו הטלפון של התובעת מספר פעמים, ולבסוף בלית ברירה היא שילמה את החוב. ברם, בשל טעות של הנתבעת, לא נרשם מכשיר הטלפון על שמה של התובעת דבר שהקשה על בירוריה בדבר החוב האמור מול הנתבעת. התובעת העמידה את תביעתה כאמור, על סך 3,000 ₪ כאשר סכום זה כולל פיצוי החזר החוב 820 ₪, 800 ₪ בגין אובדן ימי עבודה, 1,000 ₪ בגין עוגמת נפשר וכן הוצאות משפט בסך 500 ₪.

הנתבעת טוענת מנגד, בין השאר, כי דין התביעה נגדה להידחות, שכן החיוב עבור השיחה הנטענת, נעשה כראוי. הנתבעת הסבירה לתובעת, לאחר שזו פנתה לבירור החיוב, כי החיוב מתבסס על שימוש שנעשה במכשיר הטלפון בחו"ל. הנתבעת טוענת כי מכשיר הטלפון הוא בבעלות מועצת קריית יערים ולא בבעלות התובעת, ומכאן שטענות התובעת לפיהן נפלה טעות ברישום, אינה מבוססת.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי במכלול החומר הקיים בתיק, שמעתי את עדויות הצדדים וכן לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים בנדון, הגעתי לכלל דעה כי דין התביעה להידחות, כפי שיוטעם להלן ובשים לב להוראת תקנה 15(ב) בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי הדין), התשל"ז-1976, לפיה הנימוקים לפסק הדין יובאו באופן תמציתי.