ת"ק 61929-12-15 גולסט נ' עונות מודל בע"מ

מונחות בפניי שתי בקשות, מנוגדות בתוכנן ביחס לסיבת היעדרות הנתבעת מהדיון, אשר הוגשו במועדים שונים, להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 30.5.16, בהעדר הנתבעת.

במסגרת הבקשה הראשונה מיום 23.6.16 (להלן: "הבקשה הראשונה") טענה הנתבעת: "עקב טעות משרדית לא נשלח כתב התביעה אל "איילון חברה לביטוח" בע"מ, אשר מבטחת את המבקשת בביטוח צד ג', לצורך הגשת כתב הגנה" (ס' 1 לבקשה).

נוכח זאת, טענה הנתבעת כי "עקב שגגה לא הוגשה על ידה הגנה בתיק, ואף מועד הדיון חלף" (ס' 2 לבקשה), ועל כן, אי הגשת כתב ההגנה ואי התייצבותה לדיון, "לא נבעו חלילה מזלזול בבית המשפט או במשיבה, אלא נבעו מטעות משרדית בלבד" (ס' 6 לבקשה).

מסיבה שאינה מחוורת, ביום 3.7.16 הגישה הנתבעת בקשה נוספת לביטול פסק הדין (להלן: "הבקשה השנייה"), ותוכנה המתייחס לסיבת היעדרות הנתבעת מהדיון, סותר במובהק את טענות הנתבעת בבקשה הראשונה.

לאמור. במסגרת הבקשה השנייה טענה הנתבעת כי "עד לרגע זה לא הומצא לידיה העתק מכתב התביעה.. בכך נשללה מהמבקשת האפשרות להתגונן מפני התביעה...." (ס' 1 לבקשה).

נוכח זאת, נטען כי יש להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק, שכן, כתב התביעה לא הומצא לידי הנתבעת.

לשתי הבקשות גם יחד לא צורף תצהיר תומך, כמתחייב, ואף לא הוברר אימתי הומצא פסק הדין לידי הנתבעת, על מנת שניתן יהא לבחון האם הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה תוך 7 ימים מיום שהומצא פסק הדין לידי הנתבעת, כפי הוראת תקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 (להלן: "התקנות").

מכל מקום, לגופו של עניין, נטען בשתי הבקשות גם יחד כי סיכויי הגנת הנתבעת טובים, שכן, רגלה של התובעת נתקלה במעמד הפרסומי בכניסה לחנות של הנתבעת, וזאת בשל חוסר ערנותה של התובעת, בעודה משתמשת במכשירה הנייד.

אף באשר לנזק שנגרם לתובעת, נטען כי מדובר בפציעה קלה, אם בכלל, וכי אף התיעוד הרפואי שצורף לתביעה תומך בכך.