ת"ק 61791-03-16 ביבי נ' כוכבי ואח'

בפני בקשה להורות על ביטול פסק דין שניתן נגד המבקשים ביום 21.7.16.

1.ביום 29.3.16 הגישה המשיבה נגד המבקשים תביעה כספית על סך 3,100 ₪, בגין עסקת מכר לפיה התחייבו המבקשים למכור למשיבה מכשיר טלפון נייד תמורת סך של 3,100 ₪.

2.כתב התביעה והזימון לדין הומצאו למבקש 2 כדין ביום 10.5.2016. לבקשת התביעה, וכיוון שהמבקש 2 לא הגיש כתב הגנה, ניתן כנגדו ביום 21.7.2016 פסק דין המחייב אותו לשלם למשיבה את מלוא סכום התביעה. התביעה נגד המשיב 1 נמחקה. על פי אישור המסירה הסרוק בבית המשפט, פסק הדין הומצא למבקש 2 ביום 16.8.2016.

3.ביום 31.10.2016 הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק הדין. הבקשה אינה נתמכת בתצהיר. בבקשה נטען, כי לא בוצעה מסירה כדין, וכי למבקשים נודע על דבר התביעה רק לאחר שניתן נגדם פסק הדין. לגופו של עניין נטען כי העסקה בוצעה רק עם המבקש 1 ולא עם המבקש 2.

4.לאחר ששקלתי את טענות המבקשים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף ללא צורך בקבלת תגובה מאת המשיבה. כידוע, משמוגשת לבית המשפט בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, שוקל בית המשפט הן את הסיבה למחדלי המבקש והן את סיכויי הגנתו. מקום בו מוגשת הבקשה לביטול פסק הדין באיחור, קיים מערך שיקולים נוסף. ככלל, כדי להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין, יש צורך בטעם מיוחד אשר מנע מבעל הדין לפתוח במועד בהליך לביטול פסק הדין שניתן נגדו.

בנוסף, נתתי דעתי אף לשיקולים אלו: ראשית, המדובר בהליך בבית משפט לתביעות קטנות, ערכאה המאפשרת לבעלי דין לנהל הליך זול, מהיר ויחסית לא פורמלי. שנית, פסק הדין ניתן לאחר דיון אליו הוזמן המבקש 2 כדין (המבקש 1 לא זומן כדין, אך התביעה נגדו, כאמור – נמחקה). שלישית, בשלב זה אוחזת המשיבה בפסק דין חלוט. רביעית, קבלת בקשות מסוג זה המוגשות באיחור, כדבר שבשגרה, יגרום להתארכות דיונים שלא לצורך, ויפגע בסופו של יום בציבור המתדיינים הממתינים לבירור תביעתם. חמישית, סכום התביעה אינו גבוה (3,100 ₪), ומשכך הותרת פסק הדין על כנו אינה גורמת לפגיעה בלתי מידתית בזכות הגישה לערכאות.

5.הפעלת שיקולים אלו על נסיבות המקרה שלפני מוליכה אותי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. אזכיר בהקשר זה כי הבקשה לביטול פסק הדין אינה נתמכת בתצהיר. בנוסף, לא מצאתי כל הסבר מניח את הדעת לכך שהמבקש 2 לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון שנקבע (זאת בשים לב לאישור ההמצאה מיום 10.5.2016). בנוסף, המבקשים לא התייחסו בבקשתם כלל למחדל דיוני נוסף שלהם, ולכך שהבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור ניכר. במלים אחרות, אף לאחר שגילו המבקשים על דבר קיומו של פסק הדין – לא פעלו במהירות הראויה ולא הגישו בקשה במועד.

6.שיקול נוסף בהחלטתי נעוץ בכך, שהמבקשים אינם מתייחסים באופן ענייני לסיכויי הגנתם. כל שנטען על ידי המבקשים הוא כי המבקש 1 (ולא המבקש 2) הוא שביצע את השיחות וההתכתבויות עם התובעת. הא ותו לא. בהעדר כל התייחסות של המבקשים לסיכויי הגנתם, הרי שלא מצאתי כל הצדקה לפתוח בפניהם את שערי בית המשפט.

7.אזכיר שוב, כי בעניינו מדובר בתביעה במסגרתה נפסק לתובעת סכום נמוך. משכך, הרי שלא ייגרם למבקשים עיוות דין של ממש ופגיעה בלתי מידתית בזכות הגישה לערכאות, אם המחלוקת לא תתברר בהליך משפטי מלא – בשל מחדליהם הדיוניים של המבקשים...