עוז נ' כמיסה

בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 12.11.14 בכביש 4 לכיוון דרום, בין מחלף דרור למחלף הדרים (להלן: "התאונה") תאונה בה היו מעורבים רכב מס' רישוי 39-989-13 הנהוג בידי התובע (להלן: "רכב התובע") ורכב הנתבע מס' רישוי 51-492-52 הנהוג בידי הנתבע (להלן: "רכב הנתבע").

בתביעתו עתר התובע לחיוב הנתבע בסכום הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א.נזק לרכב עפ"י דו"ח שמאי בסך של - 6,109 ₪.

ב.שכ"ט שמאי בסך של - 600 ₪.

ג.הוצאות בסך של – 400 ₪

להוכחת נזקיו הגיש התובע חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, מסמכים ותמונות.

התובע אשר נהג ברכב התובע עובר לתאונה ותוצאותיה, תיאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה כדלקמן:

"ביום 12.11.14 נהגתי ברכב שמספרו 39-989-13 בכביש 4. נהגתי בכביש 4 מצפון לדרום בין מחלף דרור למחלף הדרים. בכביש 3 נתיבי נסיעה ואני נסעתי בנתיב השמאלי ביותר מבין נתיבי הנסיעה כיוון נסיעתי. אני מגיש לבית המשפט תרשים שערכתי והתמונה שמעל התרשים זו תמונה של רכב הנתבע ורואים את הנתבע עצמו בתמונה – מוגש ומסומן ת/1. הוספתי על ת/1 את חזית כל אחד מכלי הרכב בכיוון הנסיעה. כפי שציינתי, אני נסעתי בנתיב השמאלי ביותר מבין 3 נתיבי נסיעה. הנתבע נסע בנתיב האמצעי מבין 3 נתיבי הנסיעה מעט מאחורי הרכב שלי. כלומר, את הרכב שלי אני מסמן בספרה 1. את הרכב של הנתבע כפי שנסע בנתיב האמצעי מעט מאחוריי אני מסמן בספרה 2 ולאחר מכן הנתבע התקדם בנסיעה וסטה שמאלה כיוון נסיעתו ופגע עם צד שמאלי אחורי של הרכב שלו בחלק הקדמי ימני של הרכב שלי ואני מסמן בספרה 2 את המצב של רכב הנתבע כשהוא פגע ברכב שלי. אני סימנתי את נתיב התקדמות הרכב שלי בספרה 1 והתקדמות הרכב של רכב הנתבע בספרה 2. הוברר לי לאחר התאונה שמספר הרכב של הנתבע הוא 51-492-52. הוא היה נהוג על ידי הנתבע ציון כמיסה. לרכב שלי נגרמו נזקים. הנזק לרכב על פי דו"ח שמאי מסתכם בסך של 6,109 ₪, שכ"ט שמאי 600 ₪ והוצאות 400 ₪. אני מגיש דף שבו 2 תמונות. בחלק העליון שאני מסמן אותו ת/2 א רואים את הרכב שלי והנזקים שנגרמו ברכב שלי בחלק הימני הקדמי. בתמונה מתחתיו, ציור 4 שאני מסמן כתמונה ב' על ת/2 רואים את הרכב של הנתבע ואת הנזק בצד שמאל אחורי של הרכב שלו, הכל כפי שפירטתי בעדותי. אני מפנה למסמכים שצירפתי לתביעה, חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי ומסמכים נוספים המעידים על הנזק. מבקש לפסוק את סכום הנזק בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות. אחרי התאונה עצרנו את כלי הרכב והחלפנו פרטים. הנתבע מיד אחרי התאונה טען שהתאונה קרתה בגלל שאני לא נתתי לו להשתלב בתנועה בנתיב השמאלי ביותר. אמרתי לו שזה לא מצדיק שהוא נדחף לנתיב השמאלי באופן שהוא נהג ופגע ברכב שלי. שוחחנו ברוח טובה והחלפנו פרטים. מאחר ולא קיבלתי את הנזקים המגיעים לי, הוגשה התביעה. פתאום הוא טען שכביכול אני פגעתי ברכב שלו. מתוך התמונות לא רק שזה לא נכון, אלא התמונות מצביעות על כך שהוא פגע ברכב שלי, הכל כפי שהעדתי".

הנתבע תיאר בעדותו את אופן קרות התאונה בציינו כדלקמן:

"ביום 12.11.14 נהגתי ברכב שמספרו 51-492-52. נסעתי בכביש 4 מצפון לדרום בין מחלף דרור למחלף הדרים. בכביש 3 נתיבים. נסעתי בנתיב השמאלי ביותר בכביש. מה שאני רוצה לומר שלא שכל הזמן נסעתי בנתיב השמאלי בכביש אלא שאני נסעתי בנתיב האמצעי שבכביש מצפון לדרום. היה עומס בתנועה ולכן סטיתי שמאלה כיוון נסיעתי והשתלבתי בתנועה שנוסעת בנתיב השמאלי בכביש. אחרי שנסעתי כבר חצי ק"מ או ק"מ בנתיב השמאלי ביותר בכביש מצפון לדרום, אז הייתה חבטה בחלק אחורי של הרכב שלי ואז עצרתי את הרכב וגם מי שפגע ברכב שלי עצר. ירדנו מכלי הרכב. הנהג שפגע ברכב שלי אמר " אוי, כל כולי בכביש". אני שאלתי אותו אם הוא מרגיש טוב, הוא אמר שכן, בסדר. אמר שהוא ממהר נורא לירושלים. אמרתי לו שעכשיו נתעכב בערך חצי שעה עד שנחליף פרטים וכיו"ב. אני רוצה לומר שאני נהג ותיק וגם התובע נהג ותיק. אני נהג סמי טריילר 51 שנה. גם אם לטענת התובע ולא דייק ונצא מתוך הנחה שאני סטיתי מהנתיב האמצעי לנתיב השמאלי באופן פתאומי, הפגיעה הייתה צריכה להיות באמצע הרכב שלי ולא בחלק אחורי שמאלי. דבר שני, מאחר והתובע נהג בעל ותק ואני נהג מקצועי, לדעתי הטעות שלך הייתה שבגלל שאתה נסעת מאחוריי אתה צריך להשגיח, גם אם מישהו עושה טעות ולא להיכנס בו. אני רוצה להגיד שאני בצבא הייתי בוחן ושמאי. אני רוצה להפנות לתמונה ת/2 ומסביר שרואים לפי תמונה של הרכב שלי מאחור שהפגיעה היא בטמבון מאחורה ולא מהצד. אילו הייתי פוגע ברכב של התובע כמו שהוא טוען שסטיתי שמאלה כיוון נסיעתי לנתיב שלו, הפגיעה הייתה צריכה להיות בכנף שמאל אחורי שלי ולא מאחורי הרכב כמו שרואים בבירור בתמונה".

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותו של התובע. עדותו היתה כנה, רצינית, אחראית ומדויקת. נחה דעתי כי זכורים היו לו כל פרטי התרחשות אירוע התאונה וניתן לסמוך על גרסתו.