ת"ק 61447-02-17 מרון נ' קבוצת אש הנגב הנדסה ובטיחות בע"מ ואח', ת"ק 61483-02-17 מרון נ' קבוצת אש הנגב הנדסה ובטיחות בע"מ ואח'

1)בשתי התביעות שבפניי, שהדיון בהן התקיים במאוחד, עותר התובע לחייב את הנתבעות או מי מהן לשלם לו את הסכומים המגיעים לו, לטענתו (16,614 ₪ בתיק 61447-02-17 ו- 6,435 ₪ בתיק 61483-02-17), בגין ביצוע תכנון של שתי מערכות ספרינקלרים (מתזים), האחת עבור פרוייקט במבקיעים והשניה עבור פרוייקט של מפעל מצות.

ראוי לציין כי מלכתחילה הוגשו התביעות נגד נתבעת 1 בלבד, עבורה בוצעו לכאורה עבוודות התכנון, אולם לאור טענתה, בכתבי ההגנה שהיא הגישה, כי נתבעת 2 היא שהזמינה מהתובע את התכנון, הוגשו כתבי תביעה מתוקנים, בהם הוספה נתבעת 2 כנתבעת נוספת.

2)מעיון בכתבי ההגנה שהגישו הנתבעות עולה כי הן אינן מכחישות שהתובע ביצע את עבודות התכנון, אולם כל אחת מהן טוענת כי הנתבעת האחרת היא שצריכה לשלם לתובע עבור עבודתו. נתבעת 1 טוענת כי נתבעת 2 היא זו שהזמינה את ביצוע עבודות התכנון מהתובע, כעולה מהנספחים לכתב התביעה ועמה הוא התקשר עסקית ונתבעת 2 טוענת כי היא מבצעת עבור נתבעת 1 עבודות כקבלן משנה, כי עבודות התכנון שביצע התובע בוצעו עבור נתבעת 1 וכי מר עמוס בלאיש (להלן: "עמוס"), מנהלה של נתבעת 2, חתם על הצעות המחיר לשני הפרוייקטים ועל הזמנות העבודה לפי בקשתו של מר תומר שטרית (להלן: "תומר"), מנהלה של נתבעת 1, על מנת שלא לעכב את העבודות.

3)הנה כי כן, אין מחלוקת כי התובע זכאי לקבל תשלום עבור עבודות התכנון שביצע, כמפורט בכתבי התביעה. המחלוקת הינה בשאלה מי מהנתבעות צריכה לשאת בתשלום.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בתמליל השיחה שהתקיימה בין התובע ובין תומר ושמעתי את עדויות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לחייב בתשלום את שתי הנתבעות, באופן הדדי. להלן הנימוקים לכך:

א)בהתייחס לחבותה של נתבעת 1 - הוכח כי עבודות התכנון שביצע התובע בוצעו עבור פרוייקטים של נתבעת 1. אציין כי אינני מקבל את טענת תומר כי הפרוייקט במבקיעים לא היה של נתבעת 1, טענה שאין לה זכר בכתב ההגנה. למרות שנתבעת 1 לא הזמינה ישירות מהתובע את ביצוע עבודות התכנון, הרי שנתנה את הסכמתה להזמנתן ואף אישרה לעמוס להסכים למחיר שצויין בהצעות המחיר. אם לא די בכך, משיחת הטלפון המוקלטת, שהתמליל שלה הוגש לתיק על ידי התובע, עולה כי תומר הסכים לשלם לתובע עבור העבודות שביצע.

ב)בהתייחס לנתבעת 2 - אין חולקין כי הצעות המחיר לביצוע עבודות התכנון הופנו על ידי התובע לנתבעת 2 ואושרו על ידי עמוס. באישורים של הצעות המחיר, המהווים גם את הזמנת ביצוע עבודות התכנון, לא טרח עמוס לציין כי הוא חותם בשם נתבעת 1 ו/או כי נתבעת 1 היא שתשלם עבור ביצוע עבודות התכנון. העובדה כי צויין שעמוס חותם על הצעות המחיר "באישור תומר שטרית", אין בה כדי לשחרר את נתבעת 2 מחבותה לשלם עבור העבודות, שאת ביצוען היא הזמינה מהתובע.

ג)מהעדויות שהובאו בפניי עולה כי, כנראה, קיימת התחשבנות בין שתי הנתבעות, שבגינה טוענת נתבעת 1 שעל נתבעת 2 לשלם לתובע את שכרו. עם כל הכבוד לנתבעות, התובע לא ידע ולא היה אמור לדעת מה טיב היחסים בין שתי הנתבעות ומה סוכם ביניהן לגבי התשלום לתובע. מה שסוכם ביניהן אינו מחייב את התובע..

4)סיכומו של דבר, לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעות, הדדית, לשלם לתובע סך של 23,049 ₪ (הסכום הכולל המגיע לו בגין שתי התביעות), בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעות, 28/2/17 ועד התשלום המלא בפועל.