ת"ק 61445-12-15 יונה נ' חברת השכרה

1.לפניי תביעה נזיקית במסגרתה מבקשת התובעת להשית האחריות לקרות תאונת דרכים שהתרחשה ברח' דוד המלך בירושלים, ביום 07.04.2015, על הנתבעת, וכנגזרת מכך את נזקה. התובעת הייתה במועדים הרלוונטיים הנהגת ברכב מסוג הונדה "סיוויק" מ.ר. 97-443-12 (להלן: "רכב התובעת"). הנתבעת הינה חברה העוסקת בין היתר בהשכרת ומכירת כלי רכב, כאשר בזמנים הרלוונטיים לתביעה הייתה הבעלים של רכב מסוג מאזדה 3 מ.ר. 61-802-75 (להלן: "רכב הנתבעת"). התביעה הוגשה והתבררה כתביעה קטנה ובהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, ינומק פסק-הדין באופן תמציתי.

2.אליבא דגרסת התובעת, כפי שנטענה בכתב התביעה, בעת שעמדה בנתיב נסיעתה בעלייה תלולה בעת ציות למופע אור אדום שהיה בצומת מרומזר ברח' דוד המלך בירושלים, כאשר רגלה מונחת על דוושת הברקס, הגיע רכב הנתבעת ופגע בחלק האחורי של רכבה והסב לו נזקי רכוש (להלן-"התאונה"). התובעת צירפה דוח שמאי לתביעתה בליווי תמונות הנזק וכן חשבונית תיקון הנזק. על-פי דוח השמאי וחשבונית התיקון, נגרם לרכב התובעת נזק בסך 6,220 ₪ בצירוף שכ"ט השמאי בסך 755 ₪. כן מציינת התובעת, כי לצורך כיסוי ההמחאות עבור תיקון הנזק נאלצה לקחת הלוואה שלוותה באי נעימות מצדה. כללו של דבר, עותרת התובעת לחייב את הנתבעת בסך של 12,000 ₪.

3.אליבא דגרסת הנתבעת, כפי שנטענה בכתב ההגנה, ביום 07.04.2015 עמד נהג רכב הנתבעת בפקק בעלייה ברח' דוד המלך בירושלים, כאשר לפניו עמד רכב התובעת. לפתע, הידרדר רכב התובעת לאחור בחוסר זהירות וכתוצאה מכך פגע ברכב הנתבעת, חרף העובדה שנהג הנתבעת צפר להזהירו. בנוסף, מכחישה הנתבעת את הנזקים הנטענים, כמו גם את דוח השמאי על ממצאיו ומסקנותיו.

4.יוער, כי נוכח אי התייצבות מי מהצדדים לדיון שנקבע בפניי ליום 13.11.2016 נמחק ההליך ללא צו להוצאות. ואולם, ביום 22.11.2016 הגישה התובעת בקשה לביטול המחיקה בטענה, כי מועד הדיון נשכח מזיכרונה עקב נסיבות אישיות אותן פירטה בבקשתה. בהחלטתי מאותו יום הוריתי, כי בכפוף להפקדת סך של 650 ₪ בקופת בית המשפט ייקבע מועד לדיון במעמד הצדדים בבקשה ובמסגרת זו התקיים בפניי ביום 29.03.2017 במעמד הצדדים העידו הנהגים בפניי אף לגופה של תביעה. לאור האמור, מצאתי, כי יש להורות על ביטול המחיקה לאור ההלכה, כי יש להעדיף הכרעה במחלוקת לגופה.

5.1לגרסת התובעת, נסעה בעלייה של רח' דוד המלך, כשהיא בנתיב השמאלי מתוך שניים וכשבדרך עומס תנועה לפני הצומת המרומזר. לדבריה, לחצה על דוושת הברקס וחיכתה שהתנועה תתקדם, כשלפתע שמעה פגיעה ברכבה.

5.2נהג רכב הנתבעת, מר אבי אשכנזי, העיד, כי עמד בפקק בעודו ממתין להתקדמות התנועה. לגרסתו, נהגת התובעת לא שמה לב, הורידה את רגלה מדוושת הברקס, הידרדרה לאחור ופגעה ברכבו למרות שצפר לה. כן ציין, כי לרכבו לא נגרם נזק מהתאונה.

5.3ע/ה – מר שי שבתאי, העיד בפניי, כי נסע באותה העת ברכב הנתבעת. לגרסתו, רכב הנתבעת עמד בעלייה בצומת אחרי קניון "ממילא", כשרכב התובעת החל לפתע להידרדר לכיוונו. נהג רכב הנתבעת צפר שלוש צפירות, אך ללא הועיל. כן הוסיף, כי היה נראה שהתובעת הייתה עסוקה במשהו ולכן הורידה את רגלה מדוושת הברקס.

דיון ומסקנות:

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי עדויות הנהגים בפניי ולאחר ששקלתי כל השיקולים הצריכים לעניין, נחה דעתי, כי דין התביעה להידחות. להלן נימוקיי.