נדיבי נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ ואח'

לפני תביעה על סך 8,750 ₪.

התובע טוען כי על הנתבעת לשפותו בגין נזקי נזילת מים.

מכתב התביעה עולה כי בית התובע (בית דו-דירתי) הוא חלק מבית משותף (יחד עם בית דו-דירתי נוסף) שלו קו מים אחד (בעל מונה ראשי כללי ומונה נפרד לכל דירה). התובע מבוטח אצל הנתבעת ופוליסת הביטוח שלו כוללת כיסוי לנזקי מים וצנרת.

בינואר 2017, ביום שישי, התגלתה נזילה "מתחת לרצפות המדרכה מול ביתו של הדייר הצמוד [לבית התובע]". לאחר דיווח לעירייה ולחברת הביטוח, ולאחר שעד הערב לא טופלה הנזילה, פנה התובע לחברה פרטית שביצעה תיקון. לצורך התיקון נדרשה חפירה ותיקון נזילות נוספות.

ביום ראשון הודיעה חברת השירות שפועלת מכח הפוליסה, חברת שחר, כי מדובר בנזילה שאינה באחריותה וכי יש לפנות לעירייה, ובהמשך טענה הנתבעת כי "אין כיסוי מעבר לשעון הדירתי". התובע מציין כי מפקח מטעם חברת שחר הגיע רק למחרת, ולאחר שהעבודות הסתיימו והחפירות כוסו.

עלות התיקון היתה 35,000 ₪, והתובע דורש את חלקו היחסי – רבע מהעלות התיקון.

לכתב התביעה צורפו נספחים, ובהם חוות דעת האינסטלטור שביצע את עבודת התיקון וציין כי עבודת החפירה והתיקון בוצעו "בתוך הגינה". בחוות הדעת פורטה העבודה שבוצעה ושנדרשה בנסיבות העניין – כולל ניתוק הקו הראשי ליד השעון והעברת קו חדש דרך המדרכה החיצונית אל הדירות.

בכתב ההגנה מציינת הנתבעת כי מכתב התביעה עולה שהנזק היה "במדרכות מול ביתו של דייר צד ג'" וכי הכיסוי בפוליסה הוא לדירת התובע בלבד, לא לדירת שכניו ולא למדרכות סביב ביתם.