ת"ק 61098-09-16 עונאללה נ' יצירה ש. נויפלד בעמ ואח'

בפניי תביעה כספית על סך 8,671 ₪.

מדובר באירוע תאונתי.

לפי כתב התביעה, התובע נעמד עם המונית שלו, בשול הימני של כביש 22, מכיוון עכו לכיוון כללי הקריות, בשל תקלה שסבר שקיימת ברכב.

משאית בבעלותה של הנתבעת 1, נהוגה על ידי הנתבע 2, הגיעה מכיוון עכו לכיוון הקריות, בנתיב הימני, הסמוך לשול הימני של הכביש, ופגעה במונית לכל אורך הדופן הימני של המונית, לרבות במראת התשקיף החיצונית השמאלית.

הנתבעים כופרים בטענות התובע, וטוענים כי בעת שחלפה המשאית, על פני המונית, החל לפתע התובע בנסיעה, מתוך השול הימני, כשהוא סוטה אל הנתיב הימני בו נסעה המשאית ומכאן התאונה.

לאחר שקראתי את כתבי טענות הצדדים, נספחיהם, ושמעתי את עדויות הצדדים וטענותיהם, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

התובע תיאר את האופן בו עמד בשול הימני, הסביר מדוע עמד שם, תוך התייחסות לאירוע כולו. הוא הדגיש, כי הוא עמד בשול הימני, ולא נסע. כאמור, עדות זו נמצאה על ידי בית המשפט כמהימנה ואמינה, וכמשקפת נכונה את התרחשות האירוע.

מנגד, עדותו של הנתבע 2 לא נמצאה בעיני בית המשפט מהימנה. הוא נשאל מדוע, אם הבחין ברכב התובע, עומד בשול הימני, לא התנהג בהתאם לתנאי הדרך, הפעיל זהירות יתרה, על מנת להתנהל בצורה אשר תבטיח, סיכון מינימלי. במצב דברים זה, מצופה היה ממנו, להאט את מהירות נהיגתו, לבחון היטב את התנהגות המונית שבשול, להתרחק בזהירות מהשול הימני ולא להיצמד אליו, נוכח הימצאות המונית בשול הימני, ובמידת הצורך להתריא בנהג המונית אף באמצעות צופר, על מנת לצמצם כל סיכון אפשרי לחיי אדם, בכביש כה סואן. טוען הנתבע 2 כי הוא נהג בזהירות, אך התובע התפרץ לכביש ולכן הוא פגע בו עם המשאית. דא עקא, כי טענה זו, אינה מתיישבת עם תמונת הנזקים שבפניי. אם המונית הייתה אכן סוטה שמאלה, לתוך נתיב נסיעתה של המשאית, תמונת הנזקים הייתה נראית אחרת. היינו מקבלים פגיעה של חזית ימנית של המשאית, בדופן השמאלית של המונית עם מוקד מעיכה ברור בחלק הקדמי שמאלי של המונית, כתוצאה מהמפגש בין השניים. תמונת נזקים הייתה קשה יותר, שכן, המונית, לפי הטענה, רק החלה בנסיעה, ואילו המשאית הייתה בתנועה, ובמהירות, מדובר בכביש סואן. אך הנזקים "מספרים" סיפור אחר לחלוטין, המתיישב יותר עם גרסת התובע מאשר עם גרסת הנתבע 2.

זאת ועוד, הנתבע 2 מודה שפגע במונית לכל אורכה. תמונת הנזק אכן משרטטת סימן מריחה שחור לכל אורך הדופן השמאלית של המונית, מה שמחזק את המסקנה, כי בעת הפגיעה המונית היתה מקבילה למשאית ולא נטתה שמאלה, בתנועה, על מנת להיכנס לנתיב הימני, כטענת הנתבע 2, שאז המגע בין אותו וינקר שחרך עליה את הסימן השחור, היה "נפגש" עם הדופן השמאלי רק בחלק הנוטה פנימה לכיוון המשאית, ולא היא.