ת"ק 60991-12-14 שוורץ נ' בר-חן

1.הנתבע הינו מתווך מקרקעין במקצועו.

2.התובעת הגישה תביעה קטנה כנגד הנתבע ע"ס 20,000 ₪ וטענה שהיא התקשרה בחוזה לרכישת דירה בחוזה בלתי מחייב שהיה כפוף לאישור בית המשפט ושילמה לתובע סך של 15,000 ₪ בגין דמי תיווך שהנתבע מסרב להחזיר לה.

התובעת טענה בתביעתה שהנתבע הטעה אותה במודע, עת מסר לה שהיא חייבת לשלם לו דמי תיווך בכל מקרה.

3.הנתבע טען בכתב ההגנה כי דמי התיווך שולמו לו כדין וכי התובעת קיבלה פיצוי כספי מהמוכרים הכוללים את דמי התיווך ששולמו לו.

4.לאחר שמיעת שני הצדדים ולאור המסמכים שהוגשו, התבררו העובדות הבאות:

א.התובע תיווך בין התובעת לבין עו"ד שמעון הלר, אשר שימש ככונס נכסים שמונה ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת מרינה לוי) על זכויות בני הזוג כהן מתנה (להלן: "האשה") וכהן משה (להלן: "הבעל") בדירתם הנמצאת ברחוב שי עגנון 9ב' בקרית אתא הידועה כחלק מחלקה 66 בגוש 11050 (להלן: "הדירה").

ב.בחודש יוני 2008 נערך ונחתם הסכם מכר בין בני הזוג הנ"ל באמצעות כונס הנכסים לבין התובעת, אשר הייתה מיוצגת ע"י עו"ד גרי אביבי (להלן: "הסכם המכר").

ג.בהתאם להוראת סעיף 2 של הסכם המכר סוכם שקיומו וביצועו של הסכם המכר תלויים באישור הסופי של ביהמ"ש לענייני משפחה בקריות, ובהעדר אישור כזה הוא יבוטל.

ד.בהתאם להוראת סעיף 19 להסכם המכר שני הצדדים הסכימו שצד אשר יפר, ו/או יבטל תנאי יסודי מתנאי ההסכם, ישלם לצד האחר פיצוי קבוע ומוגדר ומוסכם מראש בסך השווה בשקלים לסך של 66,000 ₪ ללא צורך בהוכחת נזק אשר יהא בגדר פיצוי מוסכם (להלן: "הפיצוי המוסכם").