ת"ק 60940-12-15 גואריס נ' אדרי ואח'

1. בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע.

2. לטענת התובע, הוא נסע ישר בנתיב השמאלי מבין שני נתיבי נסיעה בכביש חד סטרי, כאשר לפתע, הנתבע 2, שעמד באותה עת בחניה כפולה וחסם את הנתיב הימני, החל לנסוע לאחור תוך שבירת ההגה כדי להיכנס לחניה שמצד ימין מאחוריו. בכך סטה חלק מרכב הנתבעים לנתיב הנסיעה השמאלי שבו נסע באותה עת התובע, ופגע ברכב התובע בדופן ימין. התובע ציין כי לפניו חלפו שני רכבים נוספים את רכב הנתבעים, וכי הוא היה אמור להיות הרכב השלישי שחולף אותו, אולם הנתבע לא המתין והחל בכניסה לחניה, תוך סטיה לנתיב השמאלי שבו נסע התובע.

3. הנתבע 2 מאשר שעמד בנתיב הנסיעה הימני, כדי להיכנס לחניה פנויה מצד ימין, תוך כדי שהוא מאותת ימינה. ברם לדבריו, הוא עמד בעצירה מוחלטת, ולא התחיל בכניסה לחניה, כאשר לפתע רכב התובע סטה לנתיב הנסיעה הימני, נצמד אליו ופגע בו.

4. בדיון לפניי העידו התובע, והנתבע 2 שהוא מי שנהג ברכבה של הנתבעת 1.

5. הצדדים הציגו תמונות בצבע של כלי הרכב, והצביעו על מוקדי הפגיעה. התובע ציין כי המכה ברכבו הינה בדופן ימין, באזור שמעל הגלגל הימני הקדמי. הנתבע ציין כי המכה ברכבו הינה שפשוף לכל רוחב דלת הנהג, שבירת המראה השמאלית ופגיעה בגלגל הקדמי, שהביאה להתעקמות חישוק הגלגל ולתקר.

6. התובע טען שמוקדי הפגיעה מצביעים על כך שהנתבע 2 החל בביצוע החניה ברוורס, תוך סטיית רכבו לנתיב הימני, שכן אילו הנתבע היה עומד בעצירה מלאה טרם תחילת החניה, ואילו אכן התובע סטה מנתיבו (דבר שהוא מכחיש) כפי שטען הנתבע, כי אז רכב התובע היה נפגע בחזית, ולא בדופן ימין. התובע גם ציין, שלאחר שהרגיש במכת הפגיעה, הוא שבר את רכבו שמאלה.

7. הנתבע טען שמוקדי הפגיעה מצביעים על כך שעמד ישר ובעצירה מוחלטת, וכי התובע הוא שסטה מנתיבו. לדבריו, אילו היה מתחיל בביצוע החניה, כי אז רכב התובע היה פוגע גם בטמבון הקדמי של רכב הנתבע , דבר שלא התרחש.

דיון והכרעה

8. בהתאם לסעיף 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ס-1976, פסק הדין יהא מנומק בתמציתיות.