שלומוב נ' בר

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע, כטענתו, בעטיה של התאונה שאירעה ביום 19/6/16 בשדרות רש"י בעיר אשדוד.

טענות הצדדים:

לטענת התובע, ביום התאונה הוא נסע עם רכבו בשדרות רש"י לכיוון רחוב הרא"ש ועל מנת לבצע פנייה שמאלה לרחוב זה, האט את רכבו, אותת והחל בביצוע הפנייה. לפתע, הגיח מאחוריו רכב הנתבע ותוך כדי ניסיון עקיפה, פגע ברכב התובע וגרם לנזקים המפורטים בחוות דעת שמאי אשר צורפה לכתב התביעה.

הנתבע חולק על תיאור נסיבות התאונה. לטענתו, הוא נסע בכביש בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון והבחין ברכב התובע אשר עצר עצירה מלאה בצד ימין בתחנת אוטובוס. לאחר שבחן כי הדרך פנויה, החל הנתבע בביצוע העקיפה משמאל כאשר לפתע, עת היו הרכבים מקבילים אחד לשני, התובע ביצע פנייה חדה שמאלה ופגע ברכב הנתבע לאורך צדו הימני.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם ובתמונות הנזק שהוצגו ולאחר ששמעתי את העדים אשר העידו לפניי, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

התובע העיד כי התאונה אירעה תוך כדי תחילת הפניה שמאלה כאשר רכבו נפגע מרכב הנתבע אשר ביקש לעקפו.

התובע הציג לבית המשפט באמצעות הטלפון הנייד סרטון של מקום התאונה וביקש להדגיש כי כוונתו הייתה לפנות שמאלה לשכונה וכי לא הייתה לו כל סיבה לעמוד בתחנת אוטובוס הנמצאת לפני הפנייה. עוד ביקש להדגיש כי אם רכב הנתבע הגיע עד למדרכה בצד השני של הכביש כטענת הנתבע, הרי שזה תומך בגרסתו שהתאונה אירעה לא ליד תחנת אוטובוס אלא בהמשך, היכן שמצויה הפניה שמאלה, ולידה מצויה המדרכה.

הנתבע העיד כי הבחין ברכב התובע עומד בתחנת אוטובוס בצד הימני של הכביש. הנתבע ביקש לבצע עקיפה ותוך כדי ביצועה, כאשר הרכבים מקבילים, רכב התובע פנה שמאלה ופגע ברכב הנתבע לאורך צדו הימני. עוד העיד הנתבע כי ביקש "לברוח" עם הרכב על מנת להימנע מפגיעה חמורה יותר וכך הגיע למדרכה.

מר שלמה אמסילי שהיה נוסע ברכב ועד לאירוע התאונה, העיד כי "האוטו השני עמד ליד תחנת אוטובוס" (עמ' 7 ש' 8). עוד העיד כי "התובע בא לפנות ואנחנו ברחנו בזמן נסיעה" (ש' 9). בהמשך ציין העד כי אינו יכול להעיד במדויק ביחס לרכב התובע כי "אני דיברתי איתו (עם הנתבע – א' ר') ולא קלטתי 100% מה היה איתך (עם התובע – א' ר') אבל כן אני יודע שהוא ברח ממך עד למדרכה השניה ... ... היתה מכה ושפשוף. עלינו למדרכה השניה ואמרתי לנהג הנתבע ניצלנו ברכת הגומל" (ש'23-26).

עדות העד, גם אם לא היתה נחרצת ביחס למצב רכבו של התובע, עדין תואמת בכללותה את עדות הנתבע. כך, הזכיר העד את תחנת האוטובוס, את הפניה של התובע ואת ה"בריחה" של הנתבע עד למדרכה בצדו השני של הכביש. יצוין כי העד לא נחשף לעדות הנתבע והעיד עדות אמינה בפשטותה ובחוסר רצונו לקחת צד במחלוקת או להסיק מסקנות ביחס לאשמו של צד זה או אחר. יצוין כי המדובר בעד ניטראלי שאין לו אינטרס בתוצאות ההליך והוא אף וויתר על הוצאותיו בגין ההגעה לעדות.

העולה מן המקובץ הוא כי עדות מר אמסילי, מטה את כפות המאזניים לכיוון קבלת גרסת הנתבע על פני זו של התובע ומשכך לא נותר אלא לקבוע כי דין התביעה להידחות.

סוף דבר, התביעה נדחית.

נוכח התנהלות הצדדים לאורך ההליך, אינני עושה צו להוצאות.

בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בבאר שבע בתוך 15 יום.